tag:blogger.com,1999:blog-37000936541413390812011-12-13T12:35:01.127+02:00אוכל של אמאאני אמא ואני גם מבשלת, אני עושה עוד דברים רבים אחרים, אך אני חושבת ששתי התכונות האלו מאפיינות אותי הכי טוב.
התחלתי לבשל כאשר הייתי גבוהה מספיק להגיע לגז בבית הורי, התאהבתי ברכיבים, בתבלינים ובעיקר בסיפורים שמביא איתו כל תבשיל וכל עוגייה.
כאן אני אשתף אתכם במעללי, לא רק במטבח אלא בעיקר במטבח.
אני מקווה שהקריאה תנעם לכם, אשמח לשמוע מכם גם.Irit Frankhttps://profiles.google.com/101511865371698253634noreply@blogger.comBlogger261100tag:blogger.com,1999:blog-3700093654141339081.post-79450758976018624222011-10-29T11:13:00.004+02:002011-10-30T14:51:49.390+02:00היינו שלוש נשארתי אחת<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">למרות החילוניות שלי אני חובבת טקסים. יש משהו מאוד מנחם בידיעה מה הולך לקרות עכשיו... </span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">אחד הטקסים המאוד פרטיים שלי שאני מאוד אוהבת הוא הציפייה לחורף. אני נאחזת בכל שביב של עלה נידף ברוח, ובכל ניע קטן של עלים על מנת להודיע לכל מי שנמצא בסביבתי כי "הנה הנה מתחילה עונת הצ'ולנט". </span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">בשנים האחרונות הפכה המשימה קשה יותר, מזג האוויר המשתולל בכל רחבי העולם, לוקח ממני את הטכס האהוב עליי ביותר, הציפייה לחורף. </span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"><br /></span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">מזה מספר שבועות שאני כולי דרוכה בציפייה איך שהערב מתקדם לו לאטו, משעות היום אינני מצפה לדבר, השמש הרי תמשיך לקפוח עלינו גם באמצע ינואר... אבל לעת ערביים ניתן להרגיש בשינוי, הוא מינורי, אבל מלא משמעות עבורי. </span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">הבולגרי שלי נוהג לצחוק עליי, שאני האדם היחיד שהוא מכיר בכל רחבי המזרח התיכון שבראשון לאוגוסט, בערב, כבר לובש קרדיגן כי קר לו. </span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">ניחשתם נכון, לא באמת קר, אך אני מצפה... וככל שאני מצפה ככה יותר קריר לי. </span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"><br /></span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">וכך כבר מספר שבועות שאני עוקבת בדריכות אחר מזג האוויר, אחרי כל עלה שנושר וכל ציפור בגינה למטה. מי בא ומי הלך, איזה עץ התחיל לנשור ואיזה עץ מזהיב לו... </span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">השבוע החלטתי! הסתיו כבר כאן!! מתעתע כמו סתיו ישראלי טיפוסי, אך ממני הוא לא חמק, זיהיתי אותו איך שהתקרב אלינו מן הים, הרחתי את ריחות החורף אותם הוא מביא אתו בקצה השאיפה של האוויר, זה לא ריח בולט, הוא מרומז, קטן, מינורי כמעט נעלם, אבל הוא שם הריח. </span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"><br /></span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">ואיזה ריח יש לסתיו אתם שואלים? אצלי יש לו ריח של עוגות השמרים שאימי הייתה אופה. היא הייתה נוהגת להתפיח את העוגות על האח הגדול שבסלון, זה שמאחוריו <a href="http://mamasfood.blogspot.com/b/post-preview?token=ApCoUDMBAAA.USHXyMt80X44x05r7IiIpQ.y7ffIiVdkTR4C1tHhAOSkw&postId=2834037042244265717&type=POST">מיס לוסי </a>, החתולה האהובה שלה, הייתה נוהגת להתחמם. את העוגות לאחר שעיצבה אותן, כיסתה במגבת מטבח נקייה ומעט לחה על מנת לאפשר לעוגות להגיע אל פירקן. </span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"><br /></span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">ואז כאשר הרגע הגדול הגיע, והיא הייתה מכניסה אותן אל התנור, כל הבית היה מתמלא בריח משכר של עוגת שמרים, ביתית, אהובה ומחבקת. </span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">אבא, אחותי ואני היינו מחכים בכיליון עיניים שתוציא את המגשים כבר החוצה. ואז היינו עומדים סביב השיש במטבח, והיינו "מיישרים" את העוגות.... חצי מגש כבר היה נעלם כמה שעות אחרי האפייה. </span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">למחרת בבוקר, אמא הייתה יושבת עם העיתון, כוס קפה ובודקת מי נפטר. </span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">כן, מי נפטר, אמא נוהגת להתחיל לקרוא את העיתון מהסוף, כנראה הסוף המר... </span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">ואז הייתה פולטת "אוי... מה הוא מת? , אוי אוי... חבל" וכשהייתי שואלת מי ומה הייתה מספרת לי " הוא היה הבן של הקצב הראשון של ראשון, היינו משחקים יחד מאחורי בית הכנסת הגדול, הלך לצבא ואיבד אצבע, למד עריכת דין" או משהו כמו "היא הייתה התופרת הכי טובה בראשון, אמא שלי הייתה נוהגת לקנות אצלה בדים לכל השמלות הכי יפות שתפרה לי. פעם היא קנתה ממנה צמר אנגלי עם רקמה של וורדים ועשתה לי חצית קלוש. את יודעת מה זה קלוש? היום כבר לא הולכים ככה, חבל... זו הייתה חצאית יפה " </span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">החצאית אצלי, כמו גם הרבה פריטים אחרים שסבתי תפרה לעצמה ולאימי במהלך השנים. הצלתי את הפריטים האלו מידי העש והטחב, אבל זה כבר סיפור אחר לחלוטין.... </span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"><br /></span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">אז אתמול, כאשר החלטתי סופית שאפשר כבר להריח את החורף בקצה השאיפה, נכנסתי למטבח לאפות עוגות שמרים. המתכון הוא של מיקי שמו והוא מתכון מעולה!!! היו שלוש, אחת הלכה לגיסתי, אחת הלכה לחמותי, ואחת ... אחת עדיין פה... אבל תכף יבואו אורחים לשבת ויש לי תחושה שגם זו תיאסף אל אחיותיה... </span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"><br /></span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"><b>החומרים לבצק: </b></span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"> חומרים ל3 תבניות אינגליש קייק באורך 30 ס"מ </span><br /><br /><ul style="text-align: right;"><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">5.5 כוסות קמח </span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">4\3 כוס סוכר </span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">2\1 שקית או קובייה שמרים טריים </span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">4\3 שקית משפר אפייה</span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">3 ביצים גדולות </span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">4\3 כוס מים פושרים </span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">1 כפית תמצית וניל </span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">4\1 קליפת לימון מגוררת</span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">175 ג' חמאה בטמפ' החדר חתוכה לקוביות </span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">2\1 כפית מלח </span></li></ul><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"><b>לסירופ סוכר (לא חובה אך מוסיף המון):</b></span><br /><br /><ul style="text-align: right;"><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">2\1 כוס מים </span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">4\3 כוס סוכר </span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">2\1 כפית וניל </span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">1 כפית מיץ לימון</span></li></ul><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"><b>למלית: </b></span><br /><br /><ul style="text-align: right;"><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">750 ג' שוקולד למריחה (השחר, פרה, נוטלה וכ"ו) </span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">150 ג' עוגיות חמאה מפוררות במעבד מזון (אני השתמשתי בפתי בר ) או אגוזי מלך קצוצים דק דק .</span></li></ul><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"><b>לציפוי: </b></span><br /><br /><ul style="text-align: right;"><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">ביצה טרופה</span></li></ul><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"><b>אופן ההכנה: </b></span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"><b>הסירופ:</b></span><br /><br /><ul style="text-align: right;"><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"> מביאים לרתיחה מים וסוכר בסיר קטן. מנמיכים את הלבה, מוסיפים תמצית וניל ולימון מבשלים ללא כיסוי כ 2 דקות. מצננים ושומרים במקרר. </span></li></ul><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"><b>הבצק: </b></span><br /><br /><ul style="text-align: right;"><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">מערבלים קמח, סוכר, שמרים, ומשפר אפייה במיקסר עם וו לישה. מוסיפים ביצים, מים, תמצית וניל וקליפת לימון, ומערבלים במשך כ 2 דקות עד לקבלת תערובת אחידה. מוסיפים קוביות חמאה אחת -אחת עד שהן נבעלות בתערובת, ולשים כ 7 דקות עד לקבלת בצק רך ודביק מעט. מוסיפים מלח ולשים כדקה נוספת. </span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">מעבירים את הבצק לקערה מקומחת, מכסים בניילון נצמד ומכניסים למקרר ל 4 שעות לפחות.</span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">מחלקים את הבצק ל 3 חלקים שווים ומרדדים כל חלק על משטח מקומח למלבן בעובי 2\1 ס"מ. מחרחים ממרח שוקולד בצורה שווה ומפזרים פירורי עוגיות או אגוזים קצוצים. </span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">בצד הבצק הקרוב אלינו יוצרים מכפלת קטנה ומתחילים לגלגל. תוך כדי גלגול מושכים את הבצע אלינו(לכיוון ההפוך) - המשיכה מבטיחה שיתקבל גליל הדוק בעובי אחיד. חוצים את הגליל לאורכו בעזרת סכין חלק. מניחים את שני חצאי הגליל זה על זה בצורת X, כשצידם הפתוח פונה לאותו צד. מלפפים לצמה ומהדקים בקצוות. </span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">מניחים את הצמות בתבנית אפייה משומנת, מברישים בביצה ומתפיחים כ 45 דקות. </span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">מחממים תנור ל 170 מעלות. </span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">אופים כ 35 דקות עד להזהבה קלה. </span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">מוציאים את קראנצ'ים מהתנור ומברישים בסירופ בעודם חמים (הסירופ צריך להיות קר). </span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">שומרים מחוץ למקרר עד 3 ימים, מניסיון, זה לא יקרה... :) </span></li></ul><div><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">בתיאבון, </span></div><div><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">עירית </span></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3700093654141339081-7945075897601862422?l=mamasfood.blogspot.com' alt='' /></div>Irit Frankhttps://profiles.google.com/101511865371698253634noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3700093654141339081.post-83068899230184603062011-10-27T14:04:00.002+02:002011-10-27T14:04:57.952+02:00קוויקי של צהריים<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">המון זמן לא כתבתי, אני יודעת... זה לא שלא בישלתי חלילה, למעשה אני חושבת שמאז הפוסט האחרון כל מה שעשיתי היה לבשל וכלים, לבשל וכלים... אבל עומס החגים השתלט אפילו עלי :) . </span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">ומכיוון שהתחזל"שנו כולנו, אפשר לנשום לרווחה ולחזור לשגרה כמו שאנחנו מכירים אותה. </span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"><br /></span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">אז לכבוד החזרה לשגרה, הודיע לי אתמול בערב הבולגרי כי הוא מתכנן לאכול בבית היום.... או בפולנית מדוברת : " כנסי למטבח אישה וזרקי משהו לאחד הסירים שלך, ושיהיה טעים, את שומעת??!?!?!" </span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">באותו הרגע בדיוק, ניסיתי להבין איך אני דוחסת גם הכנה של ארוחת צהריים מזינה לו ולי, ביקור בטיפת חלב (שתמיד תמיד עמוס שם) יום עבודה מלא וגדוש וגם קצת כביסות (כי אני הרי עובדת מהבית) וקצת ספונג'ה (כי יש בעיה בגזרת המנקה) ועוד קצת בישולים בשביל הסופ"ש. </span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">בעודי מנסה להבין את הפתרון לבעיה שלי שלפתי חבילת בשר טחון מעומק מקפיא ההפתעות שלי , או כמו שאני אוהבת לכנות אותו "מקרר + מקפיא דגם מרי פופינס" על שם התיק האגדי שלה שבו היה לה הכל! אפילו מתלה לכובעים!.</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"><br /></span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">אפשרתי לבשר להפשיר בנחת ואז דילגתי למטבח בשעה 11:45 וזה מה שיצא : " קציצות ברוטב עגבניות עם עדשים על מצע אורז לבן" </span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"><br /></span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"><b>לקציצות: </b></span><br /><br /><ul style="text-align: right;"><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">1 חבילה בשר טחון </span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">1 ביצה </span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">חצי חבילה כוסברה</span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"> מלח ופלפל </span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">בהרט</span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">פירורי לחם </span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">1 תפוח אדמה מגורר </span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"> </span></li></ul><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"><b>לרוטב: </b></span><br /><br /><ul style="text-align: right;"><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">1 קופסא קטנה רוטב עגבניות (400 ג' קוביות עגבניות )</span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">חצי נקניק קבנוס פרוס </span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">2 שיני שום קצוצות</span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">1 בצל פרוס </span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">חצי כוס ציר עוף </span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">מלח פלפל</span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">כוס עדשים ירוקות מבושלות</span></li></ul><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"><b>אופן ההכנה: </b></span><br /><br /><ul style="text-align: right;"><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">ערבבו את כל חומרי הקציצות יחד . </span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">טגנו את הקציצות בשמן חם</span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">חממו שמן בסוטז' וטגנו בו את הבצל עד להזהבה </span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">הוסיפו נקניק קבנוס וטגנו עוד 2 דקות</span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">הוסיפו את השום וטגנו תוך כדי ערבוב עד שניחוח השום מציף את החלל</span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">הוסיפו את העגבניות, ציר העוף והעדשים.</span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">תבלו במלח ולפלפל לפי הטעם. </span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">הוסיפו את הקציצות לסיר ובשלו על אש בינונית כ 30 דקות </span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">הגישו חם על מצע של אורז לבן</span></li></ul><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">דבר הבולגרי : " טעים מאוד מאמי" </span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">גיוונים: </span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">מכיוון שלא היה לי כמעט כלום בבית חוץ מזערי חרדל וחומץ בלסמי פירות יער לא יכולתי להוסיף ארומה לרוטב. אילו היה לי , הייתי מוסיפה: </span><br /><br /><ul style="text-align: right;"><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">סלרי עלים </span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">עוד כוסברה טריה לבזוק מלמעלה</span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">בזיליקום </span></li></ul><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">בתיאבון , </span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">עירית </span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3700093654141339081-8306889923018460306?l=mamasfood.blogspot.com' alt='' /></div>Irit Frankhttps://profiles.google.com/101511865371698253634noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3700093654141339081.post-70543442527466238652011-09-12T15:26:00.000+03:002011-09-12T15:26:20.598+03:00ילדים קטנים - פאדיחות קטנות<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><span style="font-family: Verdana, sans-serif;">אני חושבת שילדים צריכים לגדול בטבע. להתרוצץ כל היום בחוץ, לאכול קצת נמלים, לשחק בחול ולחלוק במבה עם הכלב שלהם. ככה אני גדלתי, ולכאורה הכל בסדר אצלי. למרות שאם תשאלו את הבולגרי... הוא בטח יוכל למנות רשימה ארוכה של דברים שהם לא כל כך בסדר אצלי.... </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">אני משתדלת לבלות עם תמר בגינה בכל יום, כמה שעות בכל פעם. היא מצדה עושה רושם שנהנת מאוד. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">התגבשה לה חבורת אמהות טריות על הדשא עם שמיכות, צעצועים ובעיקר תמיכה הדדית. </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">תמר, שכידוע, היא ילדה עצמאית, והמזל הגדול שלי שאצלנו בגינה אין אופנוענים וזו הסיבה היחידה כנראה שהיא עדיין חיה בבית. כי אם היו אופנוענים, והיה עובר אחד שהיה מוצא חן בעיניה יש סיכוי שהיא הייתה קופצת לו על המושב האחורי ומנופפת לי לשלום.... </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">בכל מקרה, תמר שהיא ילדה עצמאית, פיתחה לעצמה הרגל קצת מבייש. את אמא שלה הכוונה. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">ברגע שהיא צדה בעינה החקרנית קבוצת אמהות נוספת בגינה, היא זוחלת אליהן בזריזות מפתיעה, מתיישבת להן באמצע השמיכה הקהילתית שלהן, פותחת את קופסאות הפלסטיק ומתחילה לאכול מכל הבא ליד. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">מי שלא מכיר ויודע, בוודאי חושב לעצמו שאני מהנשים האלו ששורפות גם מים לקפה. </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">היא עשתה זאת שוב לפני כמה ימים. היא צדה לה שמיכת אמהות וזחלה אליהן, הציגה עצמה בקצרה וחפנה פסטה מקמח מלא ללא רוטב. אחר כך היא עברה לקלחי תירס. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">היא מאוד אוהבת תירס. </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">זינקתי לעבר האמהות, הצגתי את עצמי במבוכה והתנצלתי.... ניסיתי גם להסביר שאני דווקא מאוד מבשלת... ואיפלו אוכל במיוחד בשבילה... אבל הבנתי שלא משנה מה שאגיד, בעיניהן אני כנראה מישהי ששורפת מים לקפה. </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;"><strong>קציצות קינואה לפיקניק בגינה</strong></span><br /><strong><span style="font-family: Verdana;">החומרים: </span></strong><br /><ul style="text-align: right;"><li><span style="font-family: Verdana;">1 כוס קינואה מבושלת </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">1 קישוא מגורר </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">4 בייצים</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">2\1 כוס פירורי לחם </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">1 בצל קצוץ </span></li></ul><strong><span style="font-family: Verdana;">אופן ההכנה: </span></strong><br /><ul><li><span style="font-family: Verdana;">ערבבו הכל יחד.</span></li><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><li><span style="font-family: Verdana;">חממו שמן טיגון ובעזרת 2 כפות צרו קציצות. </span></li></ul><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-pD7bqcz-Td4/Tm35A6_EyeI/AAAAAAAAAZk/dRKSxfh9vsg/s1600/IMG_2909.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="213" nba="true" src="http://3.bp.blogspot.com/-pD7bqcz-Td4/Tm35A6_EyeI/AAAAAAAAAZk/dRKSxfh9vsg/s320/IMG_2909.JPG" width="320" /></a></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-5ZM73emXikQ/Tm349i9eqXI/AAAAAAAAAZg/_gh99wHPKpA/s1600/IMG_2910.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="213" nba="true" src="http://2.bp.blogspot.com/-5ZM73emXikQ/Tm349i9eqXI/AAAAAAAAAZg/_gh99wHPKpA/s320/IMG_2910.JPG" width="320" /></a></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><br /></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;"><span style="font-family: Verdana, sans-serif;">בתיאבון,</span></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: right;"><span style="font-family: Verdana;">עירית</span></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3700093654141339081-7054344252746623865?l=mamasfood.blogspot.com' alt='' /></div>Irit Frankhttps://profiles.google.com/101511865371698253634noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3700093654141339081.post-78026535775442793942011-08-31T20:57:00.000+03:002011-08-31T20:57:51.942+03:00בקשות מהקהל<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><span style="font-family: Verdana, sans-serif;">אני מניחה שאם קראתם איזה פוסט או שניים שלי הבנתם שאני נוטה למלא את בקשותיו הקולנריות של בעלי. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">כך קרה גם בסוף השבוע האחרון. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">הבולגרי שלי אוהב אהבת אמת עוגיות אשר נקראות "מתפוצצות" (תמונות בהמשך), האמת היא שהנהנים העיקריים מגמחותיו בתחום המתוקים של הבולגרי הם הקולגות שלו לעבודה. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">אני אינני צורכת מתוקים. לפחות לא כאלו... אני צרכנית כבדה במיוחד של שוקולד עם לוונדר. סוג של הפרעה קולנרית, וגם אני אוהבת שוקולד פרה ממולא בקרם תות (הקשר לתות מקרי בהחלט). </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">הוא ביקש ואני נעתרתי. כרגיל הוא אכל 3 וחצי עוגיות וכל השאר הגיעו אל חבריו לעבודה, לשומר בבניין, ויש עוד כמה בקופסא אצלנו במטבח. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">י' חברו לעבודה ביקש את המתכון. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">י', זה בשבילך.... </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">אני משתמשת במתכון מתוך הספר "שוקולד" של על השולחן. </span><br /><strong><span style="font-family: Verdana;">החומרים: </span></strong><br /><ul><li><span style="font-family: Verdana;">350 ג' שוקולד מריר קצוץ</span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">50 ג' חמאה</span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">3 ביצים בטמפרטורת החדר</span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">2\1 כוס סוכר</span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">3 כפות אמרטו</span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">4\3 כוס קמח </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">1 כפית מחוקה אבקת אפייה</span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">4\1 1 כוסות שקדים טחונים</span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">סוכר ואבקת סוכר לציפוי</span></li>
</ul><span style="font-family: Verdana;"><strong>אופן ההכנה: </strong></span><br /><ol style="text-align: right;"><li><span style="font-family: Verdana;">ממיסים במיקרוגל שוקולד וחמאה. </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">מקציפים ביצים וסוכר לתערבת תפוחה ובהירה. מוסיפים ליקר. מקפלים את תערובת הביצים לתערובת השוקולד.</span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">מנפים יחד קמח ואבקת אפייה ומקפלים לתערובת הביצים יחד עם שקדים טחונים. מתקבלת בלילה נוזלית למדי. מצננים 4 שעות במקרר, עד שהבלילה מתקשה לבצק יציב. </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">מחממים תנור ל 190 מעלות. </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">בעזרת כפית טבולה במים רותחים יוצרים מהבצק כדורים בקוטר 3-4 ס"מ. מגלגלים אותם בסוכר, ולאחר מכן מגלגלים באבקת סוכר, מחכים דקה או שתיים ומגלגלים שוב באבקת סוכר. </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">מניחים את הכדורים בתבנית מרופדת בנייר אפייה, לוחצים עליהם מעט, כדי שלא יתגלגלו בתבנית ואופים 10-8 דקות (בתום האפייה העוגיות נשארות רכות מאוד, אך הן מתקשות במהלך הקירור). מצננים ומאחסנים בכלי אטום בטמפ' החדר. </span></li>
</ol><strong><span style="font-family: Verdana;">טיפים: </span></strong><br /><ul><li><span style="font-family: Verdana;">על מנת לייצר התפוצצות יותר אסטטית אני נוהגת לגלגל את העוגיות באבקת סוכר ואז להקפיא. לאחר כמה שעות יש להוציא מהמקפיא, לגלגל שוב באבקת סוכר ולאפות מיד. </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">גיליתי כי עוגיות בגודל של 3-4 ס"מ הן גדולות מדי וההתפוצצות שלהן לא יפה. עשו כדורים בגודל זה ואז חצו אותם לשניים, לאחר שהיו במקפיא. עבורי זה נוח יותר . </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">אצלי בתנור אני אופה את העוגיות 8 דקות ועוד מספר שניות. נסו אצלכם ותראו מה משך האפייה המיטבי עבור התנור שלכם. </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">ניתן לשחק עם הטעם של העוגיות לכל כיוון אפשרי. את האמרטו אפשר להחליף בכל ליקר אחר. השקדים הטחונים, לדעתי, נותנים משהו בטקסטורה של העוגיות יותר מאשר בטעם, כך שאם תחליפו את האמרטו בגרנד מרנייה, לדוגמא הם לא ישתלטו על הטעם. </span></li>
</ul><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-z4Ncr_NDU0I/Tl52AWypnFI/AAAAAAAAAZM/dcZIIyI_QWg/s1600/%25D7%259E%25D7%25AA%25D7%25A4%25D7%2595%25D7%25A6%25D7%25A6%25D7%2595%25D7%25AA.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="213" src="http://2.bp.blogspot.com/-z4Ncr_NDU0I/Tl52AWypnFI/AAAAAAAAAZM/dcZIIyI_QWg/s320/%25D7%259E%25D7%25AA%25D7%25A4%25D7%2595%25D7%25A6%25D7%25A6%25D7%2595%25D7%25AA.jpg" width="320" xaa="true" /></a></div><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">לאחרונה התחלתי להרהר ב"מנת הדגל שלי". אין לי אחת כזו. החלטתי לצאת ולחפש. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">מסע החיפוש שלי מתחיל בספריה האדירה של ספרי הבישול שיש ברשותי. כמה מאות. אני לא צוחקת... זה גובל בהפרעה נפשית. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">רוב הספרים שלי מחו"ל, עם מרכיבים אקזוטים והוראות הכנה לא ברורות.</span><br /><span style="font-family: Verdana;">אני אשתף אתכם בחוויות שלי, מהלך חיפוש חומרי הגלם והבישול עצמו. צריך לזכור, כי אמא שלי (שעל ברכי סגנון הבישול שלה התחנכתי),</span><span style="font-family: Verdana;"> לא נושאת ונותנת עם טרוריסטים וגם לא מחזיקה שום, ואו זרעי כוסברה אצלה בארון התבלינים. למען האמת.... תבלינים הם לא הצד החזק שלה... להגיד את הדבר הנכון ברגע הנכון, ולעשות את הדבר הנכון בזמנים הכי קשים... זה בהחלט הצד החזק שלה. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">אז היו סבלניים איתי ותחזרו להתעדכן בקרוב כי זה הולך להיות מצחיק, מרגש, מעצבן אבל הכי חשוב... טעים טעים טעים. </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">בתיאבון, </span><br /><span style="font-family: Verdana;">עירית </span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3700093654141339081-7802653577544279394?l=mamasfood.blogspot.com' alt='' /></div>Irit Frankhttps://profiles.google.com/101511865371698253634noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3700093654141339081.post-62506675251158212242011-08-29T14:01:00.000+03:002011-08-29T14:01:38.684+03:00אלמדובר והנשים שלו<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><span style="font-family: Verdana, sans-serif;">אל הסרטים של אלמדובר התוודעתי במקרה. כמו כל הדברים הטובים בחיי. הייתי אולי בת 17 ונהגתי לנסוע לעיר הגדולה (!) ראשון לציון אחרי הצהריים לצפות בסרטים. לבד. אני אוהבת לצפות בסרטים לבד. הלבד משאיר מקום לחוויה המאוד אישית שלי... גם העובדה שאני לא צריכה לדבר ממש אחרי הסרט,מועדפת עליי, ככה הסיפור, הדמויות, והחוויה כולה נשארת איתי עוד כמה רגעים.</span><br /><span style="font-family: Verdana;">בדרך כלל לא הייתי בודקת מה מציג, הייתי פשוט מגיעה. וקונה כרטיס למה שהיה באותו הרגע. אי התכנון ואי הידיעה במקרים אלו עדיפים, אני חושבת... </span><br /><span style="font-family: Verdana;">היה קולנוע ישן בראשון, מול היקב. היום הוא כבר לא קיים, עכשיו יש שם איזה מרכז מסחרי או משהו כזה. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">הקולנוע הישן הזה היה המקום אליו הייתי הולכת על מנת להתרגש באמת. הציגו שם "סרטי איכות" לא הלהיטים הרגילים של הרשתות הגדולות, אלא דברים קצת אחרים, שונים ובעיקר לא דוברי אנגלית. </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">זה היה יום רביעי, והחלטתי לתפוס את האוטובס לראשון וללכת לראות סרט בקולנוע הישן, הגעתי וקניתי כרטיס לסרט דובר ספרדית שנקרא "פרח הסוד שלי". נכנסתי לקולנוע וכ- 3 דקות מרגע שהתחיל הסרט כבר לא הייתי באולם. הייתי במדריד, עם אותה אישה כואבת את אהבתה האדירה והתלותית לבעלה. כאבתי איתה, נשברתי איתה ובסופו של דבר גם גדלתי איתה. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">זו אולי לא יצרת המופת של אלמדובר, אבל אותי, בגיל כמעט 17 היא כישפה. מאז למדתי שאף אחד לא כותב נשים כמו אלמדובר. נכון, אנחנו יוצאות מאוד מטורפות אצלו, אבל יש בו דיוק של מנתח.... ורגישות אדירה. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">מיותר לציין שמאז אני מקפידה לראות כל סרט חדש שלו, טוב יותר או פחות, אבל תמיד תמיד אני יושבת לראות את אהבתי הראשונה כשזו, מוצגת שוב בטלווזיה. </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">באחת הסצינות, מנהלת משק הבית של הזוג, מכינה פייאה לבעלה האהוב של גיבורת הסרט. פייאה מפוארת, צבוענית, עסיסית ומלאת שרצים ופירות ים. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">ביום שישי החלטתי שגם לבעלי הבולגרי מגיעה כזו מנה אוהבת ומפנקת לארוחת הערב. </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">המתכון לקוח מספר העוף של על השולחן. </span><br /><br /><strong><span style="font-family: Verdana;">פאייה עוף ומעושנים</span></strong><br /><strong><span style="font-family: Verdana;">החומרים:</span></strong><br /><ul><li><span style="font-family: Verdana;"> 5 כרעי עוף מחולקות ללא עור </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">כ פות שמן זית </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">3 נקניקיות מעושות או קבנוס פרוסות עבה </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">3 בצלים פרוסים</span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">1 פלפל אדום חתוך לקוביות </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">1 פלפל ירוק חתוך לקוביות </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">2 כוסות אורז (עדיף עגול)</span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">מלח </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">2 כוסות עגבניות קלופות וחתוכות לקוביות (אני השתמשתי בקופסא קטנה של עגבניות מרוסקות) </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">4 כוסות מרק עוף </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">מיץ מ 2\1 לימון</span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">קורט חוטי זעפרן </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">2 עלי דפנה</span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">1 כפית שטוחה פלפל שחור </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">1 כוס אפונה ירוקה </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">2-3 כפות פטרוזיליה קצוצה </span></li>
</ul><strong><span style="font-family: Verdana;">אופן ההכנה: </span></strong><br /><ol><li><span style="font-family: Verdana;">מחממים שמן בסיר רחב ושטוח, ומטגנים את חלקי העוף כ - 10 דקות עד שהם מזהיבים יפיה. מוצאיפ מהסיר </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">מטגנים פרוסות נקנקיות באותו הסיר, עד שהן משחימות יפה. מוציאים מהסיר</span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">מוסיפים בצל, פלפל אדום, פלפל ירוק ושום, מטגנים 5 דקות תוך כדי ערבוב ומוסיפים אורז ומלח. מבשלים 5 דקות. מוסיפים לסיר עגבניות, מרק, מיץ לימון, זעפרן, עלי דפנה וכורכום ומערבבים </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">מסדרים את העוף והנקניקיות בשכבה אחידה על האורז. מכססים ומבשלים על להבה נמוכה 25 דקות. מפזרים אפונה ופטרוזיליה, מכסים ומבשלים 10 דקות או עד שהאפונה רכה. </span></li>
</ol><span style="font-family: Verdana;">מגישים עם טבסקו ליד. </span><br /><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-A9LOA0k4KCE/Tltw7SdLq5I/AAAAAAAAAY8/rgyTsfGrXm0/s1600/IMG_28791.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="213" qaa="true" src="http://2.bp.blogspot.com/-A9LOA0k4KCE/Tltw7SdLq5I/AAAAAAAAAY8/rgyTsfGrXm0/s320/IMG_28791.jpg" width="320" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-OV1KFDZNte0/TltwnX17SQI/AAAAAAAAAY4/FthZ2G4E9T4/s1600/IMG_28801.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="213" qaa="true" src="http://2.bp.blogspot.com/-OV1KFDZNte0/TltwnX17SQI/AAAAAAAAAY4/FthZ2G4E9T4/s320/IMG_28801.jpg" width="320" /></a></div><br /><span style="font-family: Verdana;">בתיאבון, </span><br /><span style="font-family: Verdana;">עירית</span><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3700093654141339081-6250667525115821224?l=mamasfood.blogspot.com' alt='' /></div>Irit Frankhttps://profiles.google.com/101511865371698253634noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-3700093654141339081.post-67327290287899762882011-08-29T13:26:00.000+03:002011-08-29T13:26:46.575+03:00אוכל בצל המחאה<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><span style="font-family: Verdana, sans-serif;">אני אינני אדישה למחאה ולמעשה מחאה זו היא מחאתי שלי גם, לכן התגייסתי גם אני למלחמה והחלטתי להזין את בני בייתי במינימום אך עדיין לתת להם הרגשה של שולחן גדוש. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">ואין אוכל יותר מתאים מקציצות... לכן בשבועות האחרונים כל מה שעולה על שולחנינו הוא קציצות ואו בשר טחון בוורסיה כזו או אחרת.... </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">שיגעון הקציצות שאוחז בי בשבועות האחרונים מזכיר לי את שיגעון אפיית הלחם שאחז בי מאמצע ההריון שלי עם תמר. הטענה הרווחת היא כי נשים מתחילות לקונן לקראת סוף ההריון שלהן וגם אני, עשיתי זאת... דעתי נטרפה עליי וכל מה שעניין אותי היה אפיית לחם, הזמנתי ספרים מאמזון, קראתי בלוגים, התנסתי בבית, גידלתי אמא וראש עיסה... שהכנתי לבד ממיץ של צימוקים... בעלי כמעט ואשפז אותי... </span><br /><span style="font-family: Verdana;">כמויות הלחם שיצאו מביתינו הקט היו ראויות למאפיית בוטיק בינונית... בסופו של דבר, קינחתי את השיגעון החולף שלי, כחודשיים לאחר שתמר נולדה בסדנא עם מאסטר בייקר שמתמחה באפיית לחמי שיאור מגרמניה. שהגיע לאסטלה כיתת אומן לקונדיטוריה. היה מרגש ומרתק!</span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">וכך כבר כשלושה שבועות אני אחוזת טירוף בכל מה שנוגע לקציצות. ספרי הקציצות והבשר הטחון מככבים אצלי במטבח. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">הממולצים הם : ספר הקציצות של בני סיידא - שם כל אחד יוכל למצוא משהו לעצמו ולכל עת. ספר הבשר הטחון של אהרוני - שיש לנהוג בו קצת בחשדנות לפעמים לגבי ההוראות המצורפות למתכונים וספר הקציצות של דנית סלומון שהוא תוספת נאה לספר הקציצות של בני סיידא. יש לציין כי הם לא חוזרים על עצמם, כך שיש טעם לרכוש את שניהם. ועכשיו ספרה של דנית סלומון במבצע כך שתוכלו אפילו להגיד : " לא ביזבזתי - חסכתי!!" </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">קציצות הן אוכל מופלא בעיניי, הן יכולות להיות סתמיות ויבשות או חמימות, מנחמות ובעיקר חסכוניות בטיפול נכון. למעשה הן פתח ליצירת אומנות. כן! ליצירת אומנות... אם הרוטב הנכון, והמרכיבים הנכונים בתוך הקציצה אתם תקבלו שירה... </span><br /><span style="font-family: Verdana;">מרכיבי הבסיס של הקציצה (בשר טחון לסוגיו) הם לא רק זולים בפני עצמם אלא גם ניתן למתוח אותם ולהגדיל את מספר הנפשות שניתן להאכיל בהן. כך שמ 500 גרם בשר טחון ניתן יהיה להאכיל משפחה של 3 - 4 אנשים במשך ימים מעטים. כל שצריך לעשות זה "לנפח" ולהוסיף למרכיב המרכזי קצת עשבי תיבול, ירקות מגוררים, ירקות מבושלים, לחם בשלל מצבי צבירה ואף קיטניות. </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">רעה אחת עיקרית יש לקציצות.... הן לא מצטלמות כל כך יפה, ועל מנת שהן יצאו סקסיות ומזמינת צריך להשקיע בעבודת סייטלינג מאומצת. </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">וכך חסכנית ומחאתית נכנסתי למטבח וזה מה שיצא:</span><br /><span style="font-family: Verdana;">קציצות הודו ברוטב פסטה מתקתק</span><br /><span style="font-family: Verdana;">קציצות הוד ברוטב עגבניות עם דלורית וכרישה </span><br /><span style="font-family: Verdana;">קציצות בקר ברוטב במיה וחציל עם לימונים פרסיים - מתכון מספרו של בני סיידא. </span><br /><br /><strong><span style="font-family: Verdana;">קציצות הודו ברוטב פסטה מתקתק: </span></strong><br /><strong><span style="font-family: Verdana;">חומרים לקציצות: </span></strong><br /><ul><li><span style="font-family: Verdana;">500 ג' הודו טחון </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">1 ביצה </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">פירורי לחם </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">חופן פטרוזיליה קצוצה </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">חופן כוסברה קצוצה</span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">מלח ופלפל </span></li>
</ul><strong><span style="font-family: Verdana;">חומרים לרוטב: </span></strong><br /><ul><li><span style="font-family: Verdana;">1 קופסא קטנה של עגבניות מרוסקות </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">פפריקה מתוקה </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">בצל קצוץ</span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">מעט שם </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">מקלות סלרי קצוצים </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">בזיליקום </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">פסטו (במקרה שלי ביתי) </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">מלח </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">פלפל</span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">סירופ מייפל איכותי </span></li>
</ul><strong><span style="font-family: Verdana;">אופן ההכנה: </span></strong><br /><ol style="text-align: right;"><li><span style="font-family: Verdana;">ערבבו את כל חומרי הקציצות יחד </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">חממו מחבת כבדה עם שמן וטגנו את הקציצות עד להזהבה. </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">בסיר שטוח ונפרד, חממו שמן וטגנו בו את הבצל עד ששקוף </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">הוסיפו את השום וטגנו עד שירחני. </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">הוסיפו את הפפריקה ותנו לה להטגן עוד מספר רגעים. </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">שפכו את תוכן קופסאת העגבניות המרוסקת </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">הוסיפו את הסלרי, בזיליקום ופסטו והביאו לרתיחה.</span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">לאחר שרתח הוסיפו בשכבה אחת את הקציצות ותנו להן להתבשל כמה זמן שיש לכם. </span></li>
</ol><strong><span style="font-family: Verdana;">קציצות הודו ברוטב דלורית וכרישה: </span></strong><br /><strong><span style="font-family: Verdana;">החומרים לקציצות:</span></strong><br /><ul><li><span style="font-family: Verdana;">500 ג' הודו טחון </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">1 ביצה </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">פירורי לחם </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">דלורית מגורדת כ 250 ג'</span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">מלח </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">פלפל </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">פטרוזיליה </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">בהרט ואו קינמון </span></li>
</ul><strong><span style="font-family: Verdana;">החומרים לרוטב: </span></strong><br /><ul><li><span style="font-family: Verdana;">קופסא קטנה של עגבניות מרוסקות </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">קוביות דלורית (מה שנשאר מהדלורית ההיא, שנכנסה לקציצות) </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">1 כרישה פרוסה לטבעות כולל החלק הירוק הבהיר</span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">קינמון </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">כורכום (מעט) </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">מלח </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">פלפל</span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">צימוקים </span></li>
</ul><strong><span style="font-family: Verdana;">אופן ההכנה: </span></strong><br /><ol><li><span style="font-family: Verdana;">ערבבו את כל חומרי הקציצות יחד וצרו קציצות </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">טגנו את הקציצות במחבת כבדה עד שיזהיבות. </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">בסיר שטוח ונפרד חממו שמן וטגנו בו את הכרישה עד שהיא נהיית שקופה. </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">הוסיפו את קוביות הדלורית וטגנו עוד 3-4 דקות </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">הוסיפו את התבלינים וערבבו עד שריחם מורגש. </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">שפכו את תוכן קופסאת העגבניות המרוסקות ואת הצימוקים. </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">הביאו לרתיחה. </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">לאחר הרתיחה הוסיפו את הקציצות בשכבה אחת ובשלו על אש קטנטנה המון המון זמן. </span></li>
</ol><br /><span style="font-family: Verdana;"><strong>קציצות בקר ברוטב חצילים במיה ולימון פרסי - מתוך הספר קציצות של בני סיידא</strong></span><br /><strong><span style="font-family: Verdana;">החומרים לקציצות: </span></strong><br /><ul><li><span style="font-family: Verdana;">600 ג' בשר טחון </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">1 בצל גדול מגורר גס</span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">1 תפוח אדמה קלוף ומגורר דק </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">1 ביציה</span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">2 פרוסות לחם ישן ללא קרום שרויות במים וסחוטות או 3-4 כפות פירורי לחם</span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">1 כוס עלי פטרוזיליה, קצוצים</span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">1 כפית גדושה בהרט</span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">מלח</span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">פלפל</span></li>
</ul><strong><span style="font-family: Verdana;">החומרים לרוטב: </span></strong><br /><ul style="text-align: right;"><li><span style="font-family: Verdana;">1 חציל בינוני קלוף וחתוך לקוביות </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">מלח גס</span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">500 ג' במיה קטנה, שטופה ויבשה</span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">שמן לטיון עמוק </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">3\1 כוס שמן זית </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">1 בצל גדול קצוץ</span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">2 כרישות חציות ופורוסות </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">10 שיני שום שלמות וקלופות</span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">2\1 1 כוס עלי כוסברה קצוצים דק </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">4\1 2 כוס עלי נענע קצוצים דק</span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">2\1 כוס עלי פטרוזיליה קצוצים דק</span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">1 עגבנייה קצוצה דק</span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">3 לימונים פרסיים מיובשים, שבורים לחתיכות גדולות. </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">מלח </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">1 כפית פלפל לבן</span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">2 כפיות פפריקה מתוקה </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">1 כפית פפריקה חריפה </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">1 כף סוכר</span></li>
</ul><strong><span style="font-family: Verdana;">אופן ההכנה: </span></strong><br /><ol><li><span style="font-family: Verdana;">ערבבו את כל חומרי הקציצות יחד </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">טגנו את הקציצות במחבת עם שמן חצי עמוק עד להזהבה. </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">פרזרו מלח גס על קוביות החציל והשהו לשעה לניקוז הנוזלים. שיטפו ונגבו </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">נקו את הבמיה</span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">חממו שמן לטיגון עמוק וטגנו בנפרד את החציל ואת הבמיה עד להזהבה. העבירו לצלחת עם מגבות נייר לספיגת שמן עודף</span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">חממו בסיר רחב את השמן הזית וטגנו את הבצל, הכרישה והשום עד שיזהיבו מעט. הוסיפו את החציל והבמיה המטוגנים, את עשבי התיבול, העגבניי, הלימודים המיובשים והתבלינים וערבבו. הוסיפו 2 כוסות מים, מכסים ומביאים לרתיחה. מבשלים על להבה נמוכה חצי שעה. </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">הוסיפו את הקציצות המטוגנות, ובשלו על להבה בינונית חצי שעה נוספת ללא מכסה עד שהרוטב יסמיך מאוד. מנערים מדי פעם את הסיר למנוע החרכות של התבשיל. </span></li>
</ol><span style="font-family: Verdana;">בתיאבון, </span><br /><span style="font-family: Verdana;">עירית </span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3700093654141339081-6732729028789976288?l=mamasfood.blogspot.com' alt='' /></div>Irit Frankhttps://profiles.google.com/101511865371698253634noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3700093654141339081.post-30032224167311891252011-08-08T14:22:00.000+03:002011-08-08T14:22:57.173+03:00קציצות לילדה<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><span style="font-family: Verdana, sans-serif;">לפני מספר שנים, כשעוד הייתי בחורה ממש אבל ממש צעירה הייתי נוסעת בכל יום לעבודה ברכבת ישראל. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">הייתה שם חבורה די מגובשת של אנשים שכבר נוסעים זמן רב בבוקר לעבודה. באותה הרכבת ויורדים באותן התחנות. מערכות היחסים שם היו דביקות ולחוצות כמו שאנו הישראלים אוהבים. היו חוגגים שם ימי הולדת וימי זיכרון, מנהלים דיונים ארוכים (רק כאורך הנסיעה) על מה כדאי לראש הממשלה המכהן לעשות ועוד כל מני הפרעות חברתיות שאנחנו ידועים בהן. </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">אני הקפדתי תמיד להגיע עם ספר ואוזניות. לא תמיד קראתי ולא תמיד האזנתי למוזיקה, לפעמים צוטטתי להם, בבקרים שלא הייתי מספיק מרוכזת להתרכז בספר שלפני. אני כבר ממש לא זוכרת את השמות ואו את האירועים שחגגו שם בקרון באותה התקופה, אבל את אותה אמא חרוצה אני זוכרת. </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">היא עלתה יום אחד לקרון, ברגע האחרון ממש, וכמובן שכולם התעניינו מדוע היא מאחרת, ואז היא סיפרה שהיא כהרגלה קמה ב05:40 בבוקר על מנת להספיק ולהכין ארוחת צהריים טריה לילדים שיהיה להם כאשר הם חוזרים מבית הספר. באותו היום היא הכינה להם קציצות על פי המתכון המיוחד שלה ואורז אדום. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">אני כבר לא זוכרת למה היא אחרה וזה גם לא משנה, אבל באותו הרגע הכתרתי אותה כמלכת האמהות!</span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">אתמול בערב, גיליתי שכנראה כולנו או רובנו קורצנו מאותו החומר. בצהריים כבר הוצאתי מהמקפיא חצי קילו של הודו טחון בכדאי שיהיה לי מופשר בערב, כדי שאני אוכל לבשל לילדה אוכל לצהריים. </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">אז בשעה 20:15 אחרי שהוא יצא לשחק לו טניס, קילפתי את עצמי מהספה, חגרתי את סינר העבודה שלי, ואילתרתי את התבשיל הבא כדאי שלילדה יהיה מה לאכול :) </span><br /><br /><strong><span style="font-family: Verdana;">חומרים לקציצות: </span></strong><br /><ul><li><span style="font-family: Verdana;">2\1 בשר טחון (מה שמתאים לכם) </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">חופן עלי בזיליקום טריים </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">חופן פטרוזיליה קצוצה</span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">כמה עלי טימין</span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">פרורי לחם לפי הטקסטורה</span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">ביצה </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">מלח ופלפל </span></li>
</ul><span style="font-family: Verdana;"><strong>חומרים לרוטב: </strong></span><br /><ul><li><span style="font-family: Verdana;">2 בצלים קצוצים </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">1 שן שום קצוצה</span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">5 גבעולי סלרי פרוסים </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">1 גזר חתוך לקוביות </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">1 קופסא קטנה של רוטב עגבניות </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">פפריקה מתוקה</span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">מעט כורכום </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">2 עלי דפנה</span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">1 גרגר פלפל אנגלי </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">1 ציפורן</span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">מלח ופלפל</span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">מים </span></li>
</ul><strong><span style="font-family: Verdana;">אופן ההכנה</span></strong><br /><ul><li><span style="font-family: Verdana;">ערבבו את כל חומרי הקציצות יחד צרו קציצות וטגנו. הניחו על צלחת עם מגבות נייר לספיגת שמן עודף</span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">בסיר נמוך ורחב טגנו בצל עד להזהבה, הוסיפו שום וטגנו כשתי דקות עד שריחני. </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">הוסיפו לסיר סלרי וגזר וטגנו עוד 3-4 דקות. </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">פזרו פפריקה וכורכום וטגנו עד שריחני. </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">שפכו את רוטב העגבניות, הוסיפו את שאר התבלינים ומעט מים והביאו לרתיחה. </span></li>
<li><span style="font-family: Verdana;">כאשר הרוטב רתך הוסיפו את הקציצות בשיכבה אחת ובשלו על אש קטנה כמה זמן שיש לכם. </span></li>
</ul><span style="font-family: Verdana;">הגישו עם אורז לבן או כל דבר אחר שאתם אוהבים. </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">בתיאבון, </span><br /><span style="font-family: Verdana;">עירית </span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3700093654141339081-3003222416731189125?l=mamasfood.blogspot.com' alt='' /></div>Irit Frankhttps://profiles.google.com/101511865371698253634noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3700093654141339081.post-55235659279197592562011-07-31T20:08:00.000+03:002011-07-31T20:08:06.311+03:00בישולים לשבת<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><span style="font-family: Verdana, sans-serif;">יום שישי האחרון היה יום עמוס במיוחד. אני חושבת שלא יצאתי כל היום מהמטבח, אולי רק לרגע, להקפיץ לשכנתי וחברתי נ' עוגה. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">הרי לא יכול להיות יום שישי בלי גז עמוס סירים ותבשילים ריחניים אשר יציפו את כל המסדרון ופיר המעלית לאורך כל 30 הקומות בבניין שלנו. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">האמת שקצת נסחפתי עם הכמויות... זה הכל בגלל בעלי... הוא לא רצה שניצילים לצהריים אז עשיתי ממולאים. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">קישואים ממולאים. ובערב, הרי אי אפשר לאכול חביתה לארוחת ערב שישי אז הכנתי מעין עוף לקוסקוס רק על מצע של פתיתים. </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">ואתם פה בגלל המתכונים, אז תרשמו : </span><br /><br /><strong><span style="font-family: Verdana;">קישואים ממולאים: </span></strong><br /><strong><span style="font-family: Verdana;">החומרים לקישואים: </span></strong><br /><ul><li><span style="font-family: Verdana;">12 קישואים מוצקים ורחבים למילוי </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">2\1 בשר טחון </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">פירורי לחם</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">בהרט </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">כמון </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">מלח </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">פלפל</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">פטרוזיליה קצוצה</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">בצל קצוץ </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">מעט שמן זית </span></li></ul><strong><span style="font-family: Verdana;">החומרים לרוטב:</span></strong><br /><ul><li><span style="font-family: Verdana;">1 קופסא גדולה (800ג') עגבניות מרוסקות </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">בצל גדול קצוץ </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">3 שיני שום קצוצות </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">פטרוזיליה </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">מלח </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">פלפל</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">2 עלי דפנה</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">2 גרגירי פלפל אנגלי </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">1 מקל ציפורן </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">שמן טיגון</span></li></ul><strong><span style="font-family: Verdana;">אופן ההכנה: </span></strong><br /><ul><li><span style="font-family: Verdana;">רוקנו את הקישואים בעזרת תפוחון או סכין קטנה. זרקו את התוך. </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">ערבבו את כל חומרי המלית יחד </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">מלאו את הקישואים. </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">בסיר רחב ושטוח טגנו בצל עד להזהבה והוסיפו לו את השום עד שריחני. </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">הוסיפו את התבלנים וטגנו כדקה. </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">הוסיפו את העגבניות המרוסקות, הפטרוזיליה ומעט מים והביאו לרתיחה. </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">הכניסו את הקישואים בזהירות לסיר והנמיכו את האש. </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">בשלו לאט לאט ובסבלנות על אש קטנה עד שהרוטב מסמיך והקישואים מוכנים. </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">הגישו על מצע של אורז לבן</span></li></ul><br /><strong><span style="font-family: Verdana;">עוף לקוסקוס</span></strong><br /><strong><span style="font-family: Verdana;">החומרים: </span></strong><br /><ul><li><span style="font-family: Verdana;">6 כרעיים של עוף נקיות ומפורקות </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">שמן לטיגון </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">2\1 קילו דלעת קלופה וחתוכה לקוביות </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">בצל גדול קצוץ</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">כורכום</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">כמון </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">1 גרגר פלפל אנגלי</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">קארי צהוב</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">שום</span></li></ul><span style="font-family: Verdana;"><strong>אופן ההכנה: </strong></span><br /><br /><ul><li><span style="font-family: Verdana;">טגנו את העוף היטב מכל צדדיו עד שזהוב ועורו פריך. הניחו על צלחת גדולה . </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">טגנו את הבצל עד להזהבה. הוסיפו את השום וטגנו עד שריחני</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">הוסיפו את התבלנים וטגנו תוך כדי בחישה כדקה. </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">הוסיפו את קוביות הדלעת וטגנו תוך כדי ערבוב מזדמן כ 7 דקות. </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">הוסיפו מעט מים והביאו לרתיחה. </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">הכניסו את העוף וסדרו אתו בין הדלעת. </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">בשלו המון המון זמן ובסבלנות. </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">הגישו על קוסקוס, אורז לבן או פתיתים.... האמת שאפשר להגיש גם ככה סתם. </span></li></ul><strong><span style="font-family: Verdana;">הערות: </span></strong><br /><span style="font-family: Verdana;">את העוף בישלתי בסיר יצוק של <a href="http://www.staubusa.com/prod_cocottes/vitamines.asp">Staub</a> בקוטר 26 ס"מ. הסיר עצמו מותאם לבישול ארוך עם מעט נוזלים. באופן כללי תמיד כדאי לבדוק מדי פעם את כמות הנוזלים בסיר על מנת לוודא שלא שורפים את התחתית. </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">אני מתנצלת אבל לא הספקתי לצלם. אבל יצא טעים!!</span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">בתיאבון, </span><br /><span style="font-family: Verdana;">עירית </span><br /><br /><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3700093654141339081-5523565927919759256?l=mamasfood.blogspot.com' alt='' /></div>Irit Frankhttps://profiles.google.com/101511865371698253634noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-3700093654141339081.post-28512806500601034762011-07-23T15:37:00.000+03:002011-07-23T15:37:13.112+03:00יום לעצמי<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">מדי פעם, גם אנחנו האמהות, אלו שתמיד עושות בשביל כולם, מבשלות מצאת החמה ומכבסות עד צאת הנשמה צריכות יום לעצמנו. נכון זה מוזר, וזה קורה רק כאשר הכוכבים מסודרים באופן מאוד מסוים בשמיים, אבל זה קורה. </span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">היום זה קרה! במהלך השבוע תקפה אותי תחושה מוזרה של חוסר נחת... כאשר התחלתי לברר מהיכן מגיעה התחושה כל הסממנים הצביעו על בלוטת "ומה איתי?". בחנתי שוב את הממצאים על מנת להיות בטוחה והגעתי למסקנה שזו אכן בלוטת ה"ומה איתי?", ואם לא אטפל בה בקרוב היא תהפוך לבלוטת ה"ומה איתי לעזאזל"?. </span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">ומכיוון שאני לא חסרת אחריות לחלוטין, ומכיוון שאני מכירה את הנפשות הפועלות ומכיוון שאני יודעת שהצבא צועד על קיבתו, קפצתי מהמיטה קצת לפני 8 בבוקר, דילגתי בקפיצות קרב למטבח והתחלתי להכין לו ארוחת צהריים לתפארת מדינה ישראל, שלא יגיד שאני מזניחה אותו חס וחלילה, וכי הוא צריך לאכול פיתה עם חומוס ופסטרמה לצהריים! אבוי הבושה!</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"><br /></span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">ראשונה הכנתי מג'דרה מושקעת במיוחד עם בצל מטוגן והמון כורכום וכמון באורז. ולאחר מכן התפנתי לעבוד על המנה העיקרית : במיה עם בשר!!!</span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">אהובי הבולגרי מאוד אוהב במיה, והשבוע אני מצאתי במיה יפיפייה בסופר שכמובן מצאה את דרכה למטבח שלי. </span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">בעיקרון יש לי תמונה של הבמיה המלכותית הזו, אך יש איזה עניין פעוט עם הבטרייה של המצלמה... אז אני חייבת לכם תמונה. </span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"><br /></span><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"><b>החומרים: </b></span><br /><br /><ul style="text-align: right;"><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">1 ק"ג בשר לגולש חתוך לקוביות </span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">2 בצלים בינוניים </span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">2\1 במיה (אפשר גם קפואה) </span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">1 קופסא קטנה רסק עגבניות </span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">פפריקה מתוקה</span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">פפריקה חריפה </span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">כמון </span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">מלח </span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">ופלפל</span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">שום</span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">שמן לטיגון </span></li></ul><div><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"><b>אופן ההכנה: </b></span></div><div><ul style="text-align: right;"><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">חממו סיר כבד עם שמן. כאשר השמן חם הכניסו את הבצל הקצוץ </span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">טגנו את הבצל עד להזהבה</span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">הוסיפו שום קצוץ לפי הטעם </span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">כאשר השום ריחני, הוסיפו כפית פפריקה חריפה, כפית וחצי פפריקה מתוקה, מלח,פלפל ומעט כמון. טגנו את הכל יחד עד שמפיץ ריח תבלינים.</span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">הוסיפו את הבמיה, רסק העגבניות מים לכיסוי והביאו לרתיחה. </span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">כאשר רותח הוסיפו את הבשר, הביאו לרתיחה ובשלו על אש קטנה קטנה קטנה המון המון זמן. </span></li><li><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">הגישו על אורז לבן. </span></li></ul><div><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">בתיאבון, </span></div></div><div><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;">עירית </span></div><br /><span class="Apple-style-span" style="font-family: Verdana, sans-serif;"><br /></span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3700093654141339081-2851280650060103476?l=mamasfood.blogspot.com' alt='' /></div>Irit Frankhttps://profiles.google.com/101511865371698253634noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3700093654141339081.post-58622234059760728802011-07-21T22:54:00.000+03:002011-07-21T22:54:07.915+03:00גילגולה של לזניה<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><span style="font-family: Verdana, sans-serif;">אני זוכרת את הפעם הראשונה שהכנתי רוטב בשמל. שהיתי אז כמה חודשים באזור לונדון אצל אחי הגדול. הייתי 5 דקות אחרי שחרורי מצה"ל, והחלטתי שאני הולכת לכבוש בסערה את העיר הכל כך מרתקת הזו. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">מהר מאוד למדתי שחנוך לווין לא שיקר כאשר כתב "שלונדון לא מחכה לי, גם שם אהיה לבד". היא לא חיכתה גם לי, אך בתמורה היא הראתה לי עולם קולנרי מגוון ומרתק. נכון הבריטים לא ממש יודעים מה לעשות עם כל השפע הקולינרי הקוסמופוליטי שנפל בחלקם. אך עבורי...זה היה מרגש ומרתק. </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">זה היה ערב של יום שישי. קיץ בריטי, משמע: גשום וקריר. התארחתי ללילה אצל זוג חברים של אחי, לאחר שאחי ביקש ממני להתאדות למהלך הסופ"ש לטובת חברתה של איזו פרגית ישראלית. התאדתי. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">זוגתו של החבר, היא אטלקיה, אמיתית... אם מבטא וטמפרמנט. </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">עמדנו שתינו במטבח די מאוחר. בחוץ גשם, ואנחנו עומדות ליד הכיריים בפיג'מות פלנל ובוחשות בסיר שהחלב והחמאה לא ישרפו ולא יגלשו וישארו רכים וזכים. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">וכך, בפאתי לונדון לימדה אותי עורכת דין מדופלמת מצפון איטליה איך להשאיר את הבשמל צחור וללא טעם לוואי. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">את שאר הערב אני כבר לא זוכרת... היו מעורבי בתקרית איזה בקבוק יין אדום ואולי עוד איזה משהו. </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">השבוע, נתקפתי געגועים לחברי הטוב א', זה שתמיד אומר לי את האמת בפרצוף. בזכותו יש לי בית, משפחה וילדה היום. הוא הסביר לי את האמת המרה על רווקות אחרי גיל 30 בתל אביב, ואני לקחתי את עצתו, כ6 שנים אחר כך אני היכן שאני היום. חמושה בילדה, כלב פינצ'ר בולמי ובעל. </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">לכבוד הגעתו של חברי הטוב, הכנתי לזניה. ולא סתם לזניה אלא לזניה לתפארת מדינת ישראל!</span><br /><br /><strong><span style="font-family: Verdana;">חומרים: </span></strong><br /><strong><span style="font-family: Verdana;">לרוטב בשמל: </span></strong><br /><ul><li><span style="font-family: Verdana;">40 ג' חמאה </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">2 כפות גדושות קמח לבן </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">200 מ"ל חלב</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">200 מ"ל מרק ירקות </span></li></ul><strong><span style="font-family: Verdana;">לרוטב עגבניות: </span></strong><br /><ul style="text-align: right;"><li><span style="font-family: Verdana;">שמן זית לטיגון </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">שום לפי הטעם </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">המון אבל המון בזיליקום </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">טימין טרי</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">אורגנו טרי </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">מלח ופלפל </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">קופסא גדולה של עגבניות מרוסקות </span></li></ul><span style="font-family: Verdana;">בנוסף : </span><br /><ul><li><span style="font-family: Verdana;">1 חציל חתוך לקוביות ,מטוגן</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">4 פטריות שמפניות פרוסות</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">מוצרלה </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">פרמז'ן מגורר </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">ומעט גבינה צהובה מגוררת עבור פיצה. </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">2\1 חבילה עלי לזניה יבשים </span></li></ul><strong><span style="font-family: Verdana;"> אופן ההכנה: </span></strong><br /><strong><span style="font-family: Verdana;">רוטב הבשמל: </span></strong><br /><ul><li><span style="font-family: Verdana;">המיסו את החמאה והוסיפו את הקמח וערבבו עד שאין גושים - היזהרו שלא ישרף </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">הוסיפו את החלב ואת מרק הירקות וערבבו למרקם סמיך </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">צננו </span></li></ul><strong><span style="font-family: Verdana;">רוטב העגבניות</span></strong><br /><ul><li><span style="font-family: Verdana;">טגנו שום עד שירחני </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">הוסיפו את העגבניות המרוסקות </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">הוסיפו את עשבי התיבול.</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">תבלו במלח ופלפל </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">צננו מעט </span></li></ul><strong><span style="font-family: Verdana;">הרכבת הלזניה:</span></strong><br /><ul><li><span style="font-family: Verdana;">פזרו כ3 כפות מרוטב העגבניות וכף אחת מרוטב הבשמל בתחית תבנית הלזניה. </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">פרסו עלי לזניה בשכבה אחת, קצת חופפים אחד לשני על תחתית התבנית </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">שפכו כמה כפות מרוטב העגבניות והבשמל, פזרו קצת חציל קלוי ופרוסות פטריות.</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">פזרו מעל את הגבינות. </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">המשיכו כך כאשר אתם מסיימים בגבינות. </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">אפו בחום של 220 מעלות כחצי שעה עד 35 דקות. </span></li><li style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;"><span style="font-family: Verdana;">צננו מעט והגישו. </span></li></ul><br /><span style="font-family: Verdana;">בתיאבון , </span><br /><span style="font-family: Verdana;">עירית </span><br /><div class="separator" style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-D6_mv8Vh-d4/TiiDgVYNsqI/AAAAAAAAARk/niTlSwG0K0U/s1600/IMG_2769%255B1%255D.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="213" src="http://2.bp.blogspot.com/-D6_mv8Vh-d4/TiiDgVYNsqI/AAAAAAAAARk/niTlSwG0K0U/s320/IMG_2769%255B1%255D.JPG" t$="true" width="320" /></a></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3700093654141339081-5862223405976072880?l=mamasfood.blogspot.com' alt='' /></div>Irit Frankhttps://profiles.google.com/101511865371698253634noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3700093654141339081.post-86712592624620799502011-06-20T21:08:00.000+03:002011-06-20T21:08:36.232+03:00לה לה לנד<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><span style="font-family: Verdana, sans-serif;">אני כותבת כאשר יש לי משפט פתיחה טוב. כזו אני. מוזרה. לשיטתי משפט פתיחה הוא זה שמתווה את כל מה שיבוא אחריו. משפט פתיחה טוב, חופן בו המשך טוב גם כן. </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">הגעתי היום לחנות <a href="http://www.chefdepot.co.il/">שף דיפו</a> בת"א על מנת לאסוף את הרכישה הקופונית האחרונה שלי: 6 קופסאות אחסון מבית OXO. כאשר יצא הקופון הזה, לא האמנתי למראה עייני, ריפרשתי את הדף שוב על מנת להיות בטוחה שאלו אכן התנאים והמחיר ומיד הסתערתי על המבצע בציפורניים חשופות וכרטיס אשראי שלוף!</span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">למותג OXO התוועדתי לפני כעשור. כאשר למדתי לבשל במטבחה הקטן והמאובזר של דודה ב'. בשד' בן גוריון. נכון אני מבשלת עוד לפני שהדודה לקחה אותי תחת חסותה. אך היא פתחה בפניי עולם מרתק ומדהים שכלל בתוכו חומרי גלם אקזוטיים, אלכוהול משובח, הגשה אלגנטית והמון ניסיון באירוח. דודתי עלתה מצפון אמריקה והביאה איתה ציוד וחומרי גלם מסקרנים ואיכותיים במיוחד. למעשה כל אביזרי המטבח שלה היו OXO מכותש השום שלה וכרית ניקוי הסירים. היא זו אשר לימדה אותי, שכאשר היידים דביקות ,הסירים מבעבעים והאורחים כבר תכף בדלת ועוד צריך להתלבש, לעשות פן ולהתאפר, את רוצה כלי עבודה שלא יאכזב אותך. </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">וכך, נכנסתי לי היום לחנות לאסוף את הקופסאות, מהרהרת בדודתי היקרה שלימדה אותי אל כל מה שידעה ועוד קצת, קיבלתי את שוק חיי. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">אם לנסח זאת במילים אחרות, אם אתם אנשים שהמגוון משגע אתכם... אל תלכו לשם! היה להם כל מה שבשלן או אופה יכול לקוות לו במקום אחד... אפילו יש להם סט של סכין ומספרי מטבח של צווילינג בחצי מחיר! </span><br /><span style="font-family: Verdana;">ולא, הוא לא חזר איתי הבייתה... לא כי לא רציתי חלילה אלא כי אני לא צריכה! יש לציין שאיש הצוות האדיב עזר לי מאוד בהחלטה הזו, ואף עודד אותי להשאיר את הסט אצלהם עבור מישהו שצריך אותו יותר ממני.</span><br /><span style="font-family: Verdana, sans-serif;">כשיצאתי כל מה שהתנגן לי בראש היה "חי בלה לה לנד" מהפרסומת בטלווזיה... מצאתי את לה לה לנד שלי!</span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">אז אתם שואלים מה בישלתי? בישלתי ארוחת ערב. לי. הוא בחו"ל. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">רכשתי לי מסננת של OXO , שבתחילה התלבטתי אם לקחת כי נראתה לי קטנה. אך איש הצוות האדיב אמר כי שקית שלמה של פסטה נכנסת בה. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">אז כמובן שהכנתי לי פסטה לארוחת הערב. שקית שלמה. והיא אכן נכנסת בה... בנחת אפילו. </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">פסטה קלילה, לאדם אחד, לערב קייצי ומעיק.... </span><br /><span style="font-family: Verdana;">שמנת מתוקה עם פסטו והשאריות של היין האדום מסוף השבוע שנשמר יפה יפה בוואקום!</span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">ואם אתם תוהים אם קיבלתי משהו... אז לא , לא קיבלתי כלום... חוץ מחשבונית מס קבלה! הם פשוט אדיבים, מקצועיים, ויש שם באמת הכל!</span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">אז שיהיה בתיאבון, </span><br /><span style="font-family: Verdana;">עירית </span><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3700093654141339081-8671259262462079950?l=mamasfood.blogspot.com' alt='' /></div>Irit Frankhttps://profiles.google.com/101511865371698253634noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3700093654141339081.post-79042225438179158612011-05-30T21:59:00.001+03:002011-05-30T22:02:08.916+03:00יום הפסטה<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><span style="font-family: Verdana, sans-serif;">בעלי חזר הבייתה מאוחר מהרגיל והודיע לי כי היום, יום שני, הוא יום הפסטה. אני, שידיעה זו תפסה אותי לא מוכנה בעליל, ובהחלט חסרת חשק החלטתי להעתר לבקשתו ולכן, לאחר פרצופים פולנים הודעתי גם אני, שהוא אכן צודק, והיום, יום שני, הוא יום הפסטה! </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">השארתי אותו להאזין לדור ההמשך של מעמד הפועלים הגאים (אחרי הכל הוא היה במודיעין, והוא טוען שיש לו ניסיון שטח) קשרתי את סינר העבודה המוכתם שלי, הכנסתי את הipod בכיס היעודי לו ופתחתי את המקרר על מנת לקבל קצת השראה. </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">רגע של ווידוי אינטימי, מאז הפלופ האחרון שבו הוכחתי מעל לכל צל של ספק שאפילו בשלנים מנוסים כמוני יכולים להרוס באופן טואטלי מנה פשוטה של פסטה, רחש של ספק עבר באצבעותי הממשמשות את העגבניות במקרר.</span><br /><span style="font-family: Verdana;">אבל אני אישה שלא נרתעת מאתגרים, אפילו מאתגרים גדולים הסתערתי על מגירת הסירים שלי ושלפתי את סיר הפסטה והסוטז' שאני אוהבת להכין בו רוטב.</span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">אחר כבוד נכנסו לסוטז' ולפי הסדר הזה: </span><br /><span style="font-family: Verdana;">בצל אחד קצוץ </span><br /><span style="font-family: Verdana;">שני שאלוט קוצוצים אף הם. לאחר ששלושת אלו הזהיבו עד למקסימום הצטרפו אליהם 4 עגבניות לא גדולות במיוחד, וכך כולם הזיעו להם בנחת דקות מספר. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">תורם של צ'ילי מנוקה מזירעונים, פלפל אדום ושני קישואים הגיע גם, וגם הם נכנסו אחר כבוד למרץ הטורקי הזה. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">המשכתי לפשפש במקרר ומצאתי חבילה לא גדולה של כוסברה ואחת של פטרוזיליה, שתיהן כבר לא יזכו לישועות גדולות (כמו שהמטפלת של הדור הצעיר אומרת). </span><br /><span style="font-family: Verdana;">על מנת לתגבר את אגף הנוזלים הוספתי מיץ עגבניות, כזה שעושים איתו בלדי מרי. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">תיבלתי בפפריקה מעושנת מצויינת שהביאה לי אחותי מהנכר, מלח וסוכר חום נגד חמיצות יתר. </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">התבשל לו הרוטב. התבשלה לה הפסטה. </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">לפני האיחוד המרגש בין השתיים הוספתי חתיכה לא צנועה של חמאה וסיבוב וחצי של חומץ בלסמי. הוספתי את הפסטה, ערבבתי עד לכדי איחוד מרגש והגשתי. </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">האמת יצא סבבה לגמרי, בשביל פסטה של יום שני. </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">בתיאבון, </span><br /><span style="font-family: Verdana;">עירית </span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3700093654141339081-7904222543817915861?l=mamasfood.blogspot.com' alt='' /></div>Irit Frankhttps://profiles.google.com/101511865371698253634noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3700093654141339081.post-73631070977884668852011-05-11T21:31:00.000+03:002011-05-11T21:31:18.960+03:00Not my master piece<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><span style="font-family: Verdana, sans-serif;">במשפחתי הייקית נהוג להודות בכישלונות. לא רק בכישלונות חרוצים אלא גם כישלונות עצלנים... אפילו כאלו שיכולים לעבור בתור תוצאה סבירה. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">ימיו האחרונים של השבוע הם בדרך כלל הימים של "פסטת כל מה שיש במקרר". זו התשובה שאני נותנת לחצי השני שלי כאשר הוא שואל אותי מה שמתי ברוטב... ובדרך כלל מה שהמקרר מכיל בימיו האחרונים של השבוע הן כמה עגבניות עייפות ואיזה פלפל אדום ואולי כמה עלים על סף עילפון של בזיליקום... השבוע גם היו לי כמה גבעולי סלרי שמוטים להחריד. </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">מפתיע אותי ואותו כל פעם מחדש איך מכמה ירקות עייפים אפשר להוציא רטבי פסטה ממש אבל ממש טובים! אך לא הפעם. אני חושבת שמכל הפעמים אשר בישלתי לנו את "פסטת כל מה שיש במקרר" זו הייתה הפעם הכי מאכזבת... זו הייתה הפעם שאחריה באמת, אבל באמת אני צריכה לגשת לסניף "החצי חינם" החביב עליי ולמלא את הבית לעוד שבוע עמוס לעייפה.... </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">הרוטב יצא כל כך דל וחסר יחודיות ולא משנה כמה ניסתי להפיח בו חיים... הוא פשוט היה עייף ולא ממושמע... כמו הכלב שלנו. שלדיעתכם הוא אינו בדיכאון אלא הוא כלב נוגה. זו ההגדרה הקלינית של מצב הרוח שלו. </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">לשבוע הבא אני מתכננת עוף עם פולים בעזרתה האדיבה של איזו מומחית לפול אשר פגשתי ליד דוכן הפול במחלקת הפירות והירקות והיתה מאוד מסבירת פנים נוכח השאלות הבלתי פוסקות שלי לגבי פול וכורכום וזמני בישול ומה שבניהם... לקינוח אולי אכין אפילו את עוגיות הדגל! אתם שואלים מהן עוגיות הדגל? תצטרכו לחכות עד לפוסט הבא... אבל המתכון שווה את הציפייה...</span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">בתיאבון, </span><br /><span style="font-family: Verdana;">עירית </span> </div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3700093654141339081-7363107097788466885?l=mamasfood.blogspot.com' alt='' /></div>Irit Frankhttps://profiles.google.com/101511865371698253634noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3700093654141339081.post-31712232676244879642011-05-07T21:49:00.000+03:002011-05-07T21:49:59.722+03:00הביקור המלכותי<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><span style="font-family: Verdana, sans-serif;">התגלגלה לידי צנצנת של מחית כמהין. האמת היא שאני גילגלתי לידיי את הצנצנת הזו באופן מאוד אקטיבי בתערוכת מבשלים האחרונה. מאז שרכשתי אותה אני מנסה להשתמש בה בכל יום שעבר. באמת בכל יום ויום שעובר אני מנסה להשתמש ברכיב הכל כך מיוחד הזה. </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">באופן די נדיר הביקור השנתי של אחי ואחותי התאחד השנה לכדי ביקור אחד של שניהם יחד, באותו הזמן! מאורע נדיר שלא קורה כל שנה במחוזותינו! הביקור הזה ידוע בפי החברים והמשפחה בתור "הביקור המלכותי". </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">אני פולניה גדולה אשר שולטת ברזי השפה והניואנסים ברמות הגבוהות ביותר. אני הג'דאי של הפולניות אם תרצו, ומשום כך הזמנתי את כל משפחתי לארוחת צהריים חגיגית היום.</span><br /><span style="font-family: Verdana;">אני מורגלת לבשל לקהל קשה. יש לי אחד כזה בבית... אבל כבר הרבה זמן שלא בישלתי לקהל כל כך קשה. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">להלן רשימת האיסורים: </span><br /><ul><li><span style="font-family: Verdana;">גיסתי אינה אוכלת גלוטן ולקטוז </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">אחותי צימחונית </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">אבי קרניבור. בפעם האחרונה שמישהו ניסה להגיש לו ארוחת צהריים לא בשרית הוא זרק לו רימון יד חי לתוך הסיר (הלא בשרי שלו)</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">אמי אוהבת חסה! אבל ממש אוהבת חסה.</span></li></ul><span style="font-family: Verdana;">למזלי באותו ביקור בתערוכה גילגלתי לידי באופן אקטיבי את הספר האחרון מבית על השולחן : "על השולחן אקספרס" שבתחילה חשבתי שהוא בטח לא יהיה מוצלח... אך טעיתי בגדול! זה אחד הספרים המוצלחים שלהם, ומי שמכיר אותם בוודאי יודע שרוב הספרים שלהם הם הצלחה גדולה!</span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">התפריט כלל: </span><br /><ul style="text-align: right;"><li><span style="font-family: Verdana;">תבשיל עוף עם כרוב ומחית כמהין - מתוך הספר "על השולחן אקספרס" </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">תבשיל אורז עם במיה -מתוך הספר "על השולחן אקספרס"</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">תפוחי אדמה בתנור</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">סלט חסה (גדול במיוחד, ואת הקערה שלו העמדתי ליד מקום מושבה של אמי היקרה) </span></li></ul><span style="font-family: Verdana;"><strong>תבשיל עוף עם כרוב ומחית כמהין: </strong></span><br /><strong><span style="font-family: Verdana;">חומרים: </span></strong><br /><ul><li><span style="font-family: Verdana;">12 שוקי עוף </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">מלח ופלפל גרוס</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">4\1 כוס שומן אווז מומס או שמן זית </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">10 ג (2\1 שקית) פטריות פורצ'יני מיובשות</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">10 פטריות פורטבלו פרוסות </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">2 שיני שום פרוסות </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">2 גבעולי מרווה </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">1 כרוב גדול חתוך לשמיניות</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">1 כפית גדושה מחית כמהין</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">2\1 כוס מרק עוף או מים</span></li></ul><strong><span style="font-family: Verdana;">להגשה:</span></strong><br /><ul><li><span style="font-family: Verdana;">מיץ מלימון אחד</span></li></ul><strong><span style="font-family: Verdana;">אופן ההכנה: </span></strong><br /><ul><li><span style="font-family: Verdana;">משרים פטריות מיובשות במים חמים כ- 20 דקות </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">מחממים תנור ל 200 מעלות</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">מתבלים שוקי עוף במלח ופלפל ומעסים במעט שומן אווז או שמן זית</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">מחממים סיר רחב עם שומן אווז או שמן זית ומשחימים את השוקיים יפה כ- 10 דקות. מניחים בתבנית או בקדרה.</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">מוסיפים עוד שומן או שמן לסיר ומטגנים פטריות משני הסוגים עם שום, מרווה וכרוב עד שמזהיבים יפה. </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">מערבבים משחת כמהין עם מרק או מים </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">מסדרים את תערובת הכרוב ושני מני הפטריות לצד ובין שוקי העוף שבתבנית. יוצקים את הנוזל שבו הושרו הפטריות ואת מחית הכמהין המדוללת ומכסים בנייר אפייה ומעליו רדיד אלומיניום. </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">אופים 40 דקות. מורידים את כיסוי וצולים עוד 20 דקות או עד שהשוקיים עשויות וזהובות. סוחטים לימון טרי ומגישים. </span></li></ul><span style="font-family: Verdana;"><strong>תבשיל אורז עם במיה: </strong></span><br /><strong><span style="font-family: Verdana;">חומרים: </span></strong><br /><ul><li><span style="font-family: Verdana;">לקט 5 דגנים (ניתן להשיג ברשתות השיווק, אני החלפתי ב 3 כוסות אורז בגלל רגישות לגלוטן) </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">2-3 כפות שמן </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">1 בצל קצוץ</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">2 שיני שום קצוצות דק</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">400 ג' עגבניות מרוסקות </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">מעט סוכר </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">2 כוסות במיה קפואה</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">מלח ופלפל שחור גרוס</span></li></ul><span style="font-family: Verdana;"><strong>אופן ההכנה: </strong></span><br /><ul><li><span style="font-family: Verdana;">חולטים את לקט הדגנים (או האורז) 8 דקות במים רותחים מומלחים </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">בינתיים מטגנים בצל בסיר אחר עם שמן עד הזהבה. מוסיפים שום ומטגנים שניות אחדות עד שניחוחו מורגש אך בלי שישחים. </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">מוסיפים לסיר עגבניות, סוכר, במיה, מלח ופלפל ומביאים לרתיחה. </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">מוסיפים את הדגנים המסוננים לסיר עם רוטב העגבניות והבמיה ומבשלים יחד 5 דקות לאיחוד טעמים. </span></li></ul><span style="font-family: Verdana;">בתיאבון, </span><br /><span style="font-family: Verdana;">עירית </span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3700093654141339081-3171223267624487964?l=mamasfood.blogspot.com' alt='' /></div>Irit Frankhttps://profiles.google.com/101511865371698253634noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3700093654141339081.post-45607958732421831952011-05-04T23:12:00.001+03:002011-05-04T23:15:57.312+03:00דינמיקה של זוגיות<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><span style="font-family: Verdana, sans-serif;">אומרים שלכל זוג יש את הדינמיקה שלו. יש זוגות שרבים המון, יש זוגות שעושים המון ספורט ביחד, יש זוגות שבקושי מבלים זמן יחד ויש אותנו. הזוג האתגרי, כמו שהוא, אוהב להגדיר אותנו. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">הסבר: הוא נותן לי אתגרים, לעיתים מורכבים יותר ולעיתים מורכבים פחות ואז תורי לעמוד בהם. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">האתגר של הערב: רוטב בולונז לפסטה. </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">לפני כשלוש שנים אחי, אחותי ואני החלטנו לעשות התקף לב להורי והודענו להם כל אחד בתורו כי אנו מתחנים בקיץ. כך קרה כי במהלך 3 חודשים הורי חיתנו 3 ילדים ב3 מדינות שונות. אחי באנגליה, אחותי בגרמניה ואותי בארץ הקודש. הבית היה כמרקחה, סוכנת הנסיעות המשפחתית שקלה להתפטר והאטלייה של גדעון אוברזון עבד שעות נוספות לספק את המלבושים הנאותים לכל הדודות. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">כאשר ביקרתי לונדון (אהובתי, יש לציין) התרוצצתי כמו אחוזת אמוק <a href="http://www.liberty.co.uk/">בליברטי</a> בחיפוש אחר פריטים שווים במיוחד שיכנסו במזוודה הקטנה שלי, כרגיל מצאתי את עצמי משוטטת במחלקת המטבח שלהם. כרגיל חזרתי הבייתה עם כמה סיפרי בישול. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">אחד מהם הוא ספר בישול של פסטה. ואפילו ספר מצויין. </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">הערב, בערך בשעה 19:33 בעלי הסתכל עליי במבט מורעב ושאל אותי את השאלה הנצחית במערכת היחסים שלנו : " מאמי, מה נאכל הערב"... ואני כמנסה לרצות ילד בן 4, מציעה לו הצעת שונות בניסיון לספק את רצונותיו המפונקים, והוא מבמט חסר רחמים שואל : " מה שלום הבולונז שלך... ? " ואני, זו שלא יכולה להשאיר שום אתגר על המדף בלי לנסות ולפצח אותו אמרתי.... " אז אני אקפוץ לסופר ואביא בשר טחון ויין לבן"</span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">כמה שעות ורוטב בולונז מהמשובחים שנראו במטבחנו לאחר מכן, הנה המתכון : </span><br /><br /><strong><span style="font-family: Verdana;">החומרים: </span></strong><br /><ul><li><span style="font-family: Verdana;">300 ג' בשר טחון</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">כף שמן זית </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">100 ג' פנצ'טה ברצועות</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">2 בצלים קצוצים</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">1 גזר חתוך לקוביות </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">3 מקלות סלרי קצוצים</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">חופן נדיב של פטרוזיליה, קצוץ דק</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">2 כפות רסק עגבניות</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">1 קופסא (400 ג') עגבניות מרוסקות </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">1 כוס ציר ירקות </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">200ML יין לבן יבש</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">1 עלה דפנה</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">מלח ופלפל</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">קורט סוכר</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">400 ג' לטליאטלה</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">100 ג' כבד עוף (אופציונלי, אני לא משתמשת)</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">מעט חמאה לטיגון </span></li></ul><span style="font-family: Verdana;"><strong>אופן ההכנה: </strong></span><br /><ul style="text-align: right;"><li><div style="text-align: right;"><span style="font-family: Verdana;">טגנו את הבשר הטחון בשמן החם, ערבבו על מנת להפריד אותו לפירורים, הוסיפו פנצ'טה (במידה ויש לכם) והמשיכו לטגן עד שהבשר משחים תוך ערבוב תכוף. </span></div></li><li><div style="text-align: right;"><span style="font-family: Verdana;">הוסיפו את הגזר והסלרי ובשלו במשך כמה דקות </span></div></li><li><div style="text-align: right;"><span style="font-family: Verdana;">בחשו פנימה את הפטרוזיליה, רסק הגבניות, העגבניות המרוסקות, ציר הירקות, יין לבן, עלה דפנה מלח ופלפל וקורט מלח. הביאו לרתיחה ואז בשלו על אש קטנה תוך בעבוע קל במשך 30 דקות.</span></div></li><li><div style="text-align: right;"><span style="font-family: Verdana;">כאשר הרוטב קרוב לסיום, בשלו את הפסטה. </span></div></li><li><div style="text-align: right;"><span style="font-family: Verdana;">בזמן שהפסטה מתבשלת, במחבת נוספת, בשלו את כבד העוף בחמאה עד שמשחים יפה מכל הצדדים. הסירו מהמחבת וקצצו דק, הוסיפו לרוטב את הכבד.</span></div></li><li><div style="text-align: right;"><span style="font-family: Verdana;">סננו את הפסטה מהמים וערבבו ישירות לתוך הרוטב והגישו. </span></div></li></ul><div style="text-align: right;"><span style="font-family: Verdana;">בתיאבון, </span></div><div style="text-align: right;"><span style="font-family: Verdana;">עירית </span></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3700093654141339081-4560795873242183195?l=mamasfood.blogspot.com' alt='' /></div>Irit Frankhttps://profiles.google.com/101511865371698253634noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3700093654141339081.post-45997395097713279232011-04-15T21:37:00.000+03:002011-04-15T21:37:59.070+03:00המסע הגדול הבייתה - פרק הסיום<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><span style="font-family: Verdana, sans-serif;">היום, בשעה 05:30 בבוקר זנקנו שנינו מהמיטה כמו פנתרים והתחלנו לעשות סידורים אחרונים בדירה השכורה שלנו. כחצי שעה אחרי הוא נסע לדירה החדשה לפגוש שם איזה סיני בעל מומחיות רבה בשפכטל לתקרות.</span><br /><span style="font-family: Verdana;">אני נשארתי לחכות למובילים ולסיים לארוז את ה4 שנים האחרונות בחיינו. האמת, שהספקתי לפתח מומחיות גדולה בהדבקה של ארגזי מעבר עם מסקינטייפ. </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">המובילים הגיעו, השתלטו על העניינים בזריזות מפתיעה, ואפילו לא ביקשו עוד כסף למראה 24 הארגזים אשר יצאו מהמטבח שלי בלבד. ולא, 24 הארגזים האלו לא כוללים עוד 8 ארגזים של ספרים, שמתוכם 7.5עם ספרי בישול.</span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">הגענו לדירה החדשה שלנו בת"א, פרקנו הכל והתחלנו לסדר הכל במקום, בדרך הגיע הטכנאי של מוצרי החשמל למטבח, לחבר לי את המטבח על מנת שאוכל להתחיל לבשל, הגיע גם אבא שלי מאובזר ומצוייד בכל מני צעצועים של גברים שעובדים עם הידיים ותלה וסידר לנו כל מני אביזרים. </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">אתם שואלים איפה תמר ואחיה הבכור מושון? הם נסעו לנופש מבצעי במושב אל אמא שלי, הסבתא שלהם, ולדבריה, הם לא מעוניינים לחזור אלי.... </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">בשעה 16:37 לערך הבנתי כי אין במה להאכיל את הבעל המואד רעב שלי, שכל היום תלה, סחב, סידר, גירד, וקירצף</span> . <span style="font-family: Verdana;">אבוי... הפניקה שאחזה בי. אני חושבת שמאז שקיבלתי את המקרר, הוא לא היה כל כך ריק. הטענה הרווחת היא שזה עצוב לראות גן סגור, אך אם תשאלו אותי, עצוב יותר לראות מקרר ריק. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">למען שמי הטוב אוסיף, כי במידה והכיריים שלי היו מחוברות כבר לגז (טכנאי חברת הגז יגיע בראשון) הייתי יכולה להכין לנו פסטה לתפראת מדינה ישראל... יש לי אפילו פטריות כמהין במזווה... אבל הכיריים שלי לא עובדות עדיין. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">בעודי מחשבת את קיצי לאחור, ארזתי את התיק שלי וטסתי לסניף טיב - טעם הקרוב למקום מגורינו .... </span><br /><span style="font-family: Verdana;">מכיוון שאני שייכת לזרם האשכנזי, אני אוכלת המון עוף. זו ברירת המחדל, למעשה אותי גידלו על המוטו :</span><br /><span style="font-family: Verdana;"> " כשיש ספק.... עוף!" </span><br /><span style="font-family: Verdana;">וזה מה שיצא, אני מתנצלת אבל אין לי ממש מידות מדויקות.. אתם תאלצו לחשב את זה לבד : </span><br /><ul><li><span style="font-family: Verdana;">4 כרעיי עוף </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">חרדל דיז'ון ( לי היה רק גריגירים, אבל אני חושבת שחלק היה עובד יותר טוב) </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">שמן זית </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">כורכום</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">כמון </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">בצל קצוץ </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">1 כרובית גדולה </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">מלח ופלפל </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">כוסברה</span></li></ul><br /><span style="font-family: Verdana;">אופן ההכנה: </span><br /><ul><li><span style="font-family: Verdana;">לערבב את כול חומרי המשרה למעין משחה. </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">למשוח את עוף והכרובית במשחה. </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">להכניס לתנור לחום של 180 מעלות. </span></li></ul><span style="font-family: Verdana;">אחרי זה חשבתי, שאם היה לי קצת זמן ושום, ואולי איזה יין לבן, הייתי מוסיפה את זה למשחה, ומשרה. גם תפוחי אדמה יכולו להתקבל בברכה.... </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">אז שיהיה בתיאבון, </span><br /><span style="font-family: Verdana;">עירית </span><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3700093654141339081-4599739509771327923?l=mamasfood.blogspot.com' alt='' /></div>Irit Frankhttps://profiles.google.com/101511865371698253634noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3700093654141339081.post-28340370422442657172011-04-04T22:41:00.000+03:002011-04-04T22:41:20.357+03:00עץ הלימונים של מיס לוסי<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><span style="font-family: Verdana, sans-serif;">בכל פעם שאני עושה משהו כמו להזיז גזם מהמדרכה ביד בוטחת, או מדריכה אנשים בסופר איך לבחור את האבוקדו שלהם בעלי אומר לי אני לא יכולה להסתיר את העובדה שגדלתי והתחנכתי במושב. ובכל פעם שאני חוזרת מביקור של אמצע השבוע אצל ההורים מלאת סיפורים על מה התחדש במושב, הוא אומר לי שגדלתי בתוך סיפור של מאיר שלו. </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">לאמא שלי הייתה חתולה אהובה. היא טיפלה בה מסירות אדירה 22 שנים. קראו לה מיס לוסי על שם הנקנקייה. היא הייתה עדינה וביישנית ואהבה להסתתר מאחורי תנור העצים הגדול שבבית הורי בחורף.</span><br /><span style="font-family: Verdana;">זמנה של מיס לוסי הגיע ללכת בדרך כל בשר, ואמא שלי שאהבה אותה מאוד, החליטה לקבור אותה מתחת לעץ הקלמנטינות שבחצר האחורית.</span><br /><span style="font-family: Verdana;">לפני מספר שנים אמי נכנסה הביתה בצוהרי יום שישי אחד קצת מרוגזת, בירור קצר העלה כי היא לא מוצאת לימונים, אפילו לא על העץ של השכנה. אבא שלי בהיותו הבעל המסור שהוא, מיד אץ רץ לו לעץ של השכנה הוריד איזה ענף או שניים וחזר להרכיב אותם על עץ הקלמנטינות שתחתיתו קבורה מיס לוסי. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">מאז לא חסרים לאמא שלי לימונים, אפילו אלא באמצע אוגוסט. </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">בסוף שבוע שעבר אמא שלי התקשרה אליי ושאלה : " תגידי את לא צריכה קצת לימונים? " בפולנית מדוברת היא למעשה אמרה לי : " בואי בבקשה הביתה ואני אתן לך 3 טון לימונים שירקבו אצלך במקרר, כי אני לא יכולה לראות את פירות נופלים על הארץ ונרקבים" . </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">ומכיוון שגם אני לא יכולה לראות את הפירות נרקבים החלטתי להחמיץ אותם לפי מתכון שמצאתי בספר של עודד שוורץ "שימורים" </span><br /><br /><strong><span style="font-family: Verdana;">חומרים : </span></strong><br /><ul><li><span style="font-family: Verdana;">1 ק"ג לימונים קטנים בעלי קליפה דקה (או הלימונים שיש בנמצא) </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">מלח </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">350 מ"ל מיץ לימון או ליים</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">1-2 כפות שמן זית </span></li></ul><strong><span style="font-family: Verdana;">אופן ההכנה: </span></strong><br /><ul><li><span style="font-family: Verdana;">שוטפים את הלימונים ומשפשפים את הקליפה פורסים כל אחד מהם לרבעים לאורכו, מיכוון החלק המוחודד ומשאירים אותם מחוברים בעוקץ כך שייפתחו כפרחים. </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">פותחים כל לימון בעדינות, בוזקים לתוכו כפית מלח וסוגרים. דוחסים את הלימונים היטב בתוך צנצנת מעוקרת ומניחים משקולת. מניחים במקום חמים רצוי על אדן חלון שטוף שמש, למשך 4-5 ימים. במהלך הזמן הזה יקוו נוזלים בתחתית הצנצנת. </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">יוצקים לצנצנת את מיץ הלימון ומוודאים שהלימונים מכוסים כליל. </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">יוצקים את השמן על פני השימורים שבצנצנת בשכבה דקה: הדבר ימנע מהתפתחות עובש. חותמים את הצנצנת מיד. מי הכבישה יראו עכורים בתחילה אך ייהפכו צלולים בתוך 3-4 שבועות, כשהלימונים יהיו מוכנים לאכילה.</span></li></ul><span style="font-family: Verdana, sans-serif;">בתיאבון, </span> </div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3700093654141339081-2834037042244265717?l=mamasfood.blogspot.com' alt='' /></div>Irit Frankhttps://profiles.google.com/101511865371698253634noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-3700093654141339081.post-33607116239156007472011-04-01T20:52:00.000+03:002011-04-01T20:52:27.079+03:00ארוחת שישי<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><span style="font-family: Verdana, sans-serif;">את ארוחות השישי שאני מבשלת אני מתחילה לתכנן ביום שבת בערב. שבת שלפני. במסגרת הניסיונות שלי לצמצם את כמות האוכל שאני אעביר איתי לדירה החדשה החלטתי לחסל סופית את כל מלאי הבשר הטחון שיש לי במקפיא וגם לנסות ולצמצם את כמות אורז הריזוטו, תוסיפו לזה פילפלי שושקה מקסימים ומלאי שיר בסופר והתוצאה המתבקשת היא : מ-מ-ו-ל-א-י-ם!!!. </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">גילוי נאות: אני מאוד אוהבת ממלואים. יש במאכל הזה משהו מאוד בייתי ומנחם, ואם הממולאים מגיעים עם רוטב אדום ודי סמיך אז עוד יותר טוב. זה כנראה בא לי מהסבתא העירקית שתמיד קיוותי לגלות שהסתירו אותה ממני. היום שתי סבתות אחרי אני יודעת שאין לי ולא תהיה לי סבתא עירקית אשר תמלא לי ממולאים, לכן אני משתדלת למלא אותם בעצמי. </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">בדרך כלל, אני פותחת את אוסף ספרי הבישול שלי בשבת בערב, ומתחילה לחפש לי משהו לשישי הבא. הכל תלוי במצב הרוח, בעונה וכמובן במיקום הספר על המדף... כי אם כואב לי הגב או משהו כזה אין סיכוי שאני אתחיל להמתח עד לקצה הספרייה. הפעם החלטתי להיות ספונטנית... כל כך ספונטנית שאני מתכננת את המנה המאוד לא מסובכת הזו כבר כמעט שבוע, וזיעה קרה מכסה את כפות ידיי בכל פעם שאני חושבת שאני אבשל free style . (הגירסא הנשית של וודי אלן כבר אמרנו? ) .</span><br /><span style="font-family: Verdana;">צלחתי את השבוע הזה בגבורה ולא נישברתי... החלטתי שאני חזקה יותר מכל הגנום הנוירוטי שלי! לא פתחתי ספר! אפילו לא הצצתי באיזה אתר אינטרנט... ולהזכרם מדובר פה רק בפלפל ממולא! ('פגרת!) </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">אז להלן התוצאה... הבעל טעם את כדור הבשר בצד בסוף הצילומים ואמר טעים.... אבל לכו תאמינו לו .... </span><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-6T-wtg93MzE/TZYMEkODkfI/AAAAAAAAAQI/5D0OPR4-pTQ/s1600/IMG_2237.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="213" r6="true" src="http://3.bp.blogspot.com/-6T-wtg93MzE/TZYMEkODkfI/AAAAAAAAAQI/5D0OPR4-pTQ/s320/IMG_2237.JPG" width="320" /></a></div><span style="font-family: Verdana, sans-serif;">ומילה על צילחות: אני לא יודעת לצלחת, אני יודעת לבשל. אותי לימדו : " תעשי טעים יואכלו!" </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;"><strong>חומרים: </strong></span><br /><strong><span style="font-family: Verdana;">לפילפלים:</span></strong><br /><ul><li><span style="font-family: Verdana;">2\1 קילו בשר טחון </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">כ - 13 פלפלי שושקה טריים, בעלי מרקם קשיח, בלי כיפופים מיותרים על מנת שיהיה נוח למלא אותם</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">חופן עלי כוסברה. ניתן להשתמש גם פטרוזליה אם לא אוהבים כוסברה</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">חופן עלי נענע טריה </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">בצל אחד קצוץ ומטוגן עד להשחמה </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">אורז (אני השתמשתי באורז לריזוטו, ניתן להשתמש במה שיש) </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">פפריקה חריפה לפי הטעם </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">פפריקה מתוקה לפי הטעם </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">פפריקה מעושנת לפי הטעם </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">מלח ופילפל</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">3 שיני שום כתושות </span></li></ul><strong><span style="font-family: Verdana;">לרוטב: </span></strong><br /><ul><li><span style="font-family: Verdana;">קופסא קטנה של רוטב עבגניות לבישול </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">כחצי קופסא קטנה רסק עגבניות </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">בצל אחד חתוך לטבעות דקות </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">פפריקה מתוקה לפי הטעם </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">פפריקה חריפה לפי הטעם </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">מלח ופלפל</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">3 שיני שום שלמות </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">מעט סוכר</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">2 עלי דפנה </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">3 גרעני פלפל אנגלי</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">כוסברה קצוצה לעיטור</span></li></ul><span style="font-family: Verdana;"><strong>אופן הכנה: </strong></span><br /><ul style="text-align: right;"><li><span style="font-family: Verdana;">ערבבו את כל חומרי המילוי יחדיו </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">מלאו את הפלפלים </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">להכנת הרוטב טגנו בצל עד להזהבה, הוסיפו את השום וערבבו כדקה. </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">הוסיפו את התבלינים וערבבו עד שמפיצים ניחוח. </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">הוסיפו את רסק העגבניות ורוטב העגבניות ומעט מים. </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">הוסיפו את שאר התבלינים חוץ מהכוסברה והביאו לרתיחה. </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">כאשר רותח הכניסו את הפילפלים. </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">במידת הצורך הוסיפו מים לכיסוי הפילפלים</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">בשלו על אש קטנה או אפו בחום נמוך עד שמוכן. </span></li></ul><span style="font-family: Verdana;">בתיאבון לכם, </span><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3700093654141339081-3360711623915600747?l=mamasfood.blogspot.com' alt='' /></div>Irit Frankhttps://profiles.google.com/101511865371698253634noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3700093654141339081.post-78502641841791143842011-03-29T20:33:00.000+02:002011-03-29T20:33:13.039+02:00פילאטיס להמונים!<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><span style="font-family: Verdana, sans-serif;">אתמול עשיתי מעשה והלכתי לשיעור ניסיון בפילאטיס מכשירים. אין זו הפעם הראשונה בה אני מתנסה בפילאטיס מכשירים, לפני כ4 שנים התאמנתי כשנה... וזו הייתה השנה הכי זקופה בחיי. זר לא יבין זאת. רק מי שהתאמן 10 שיעורים ברציפות במכשירים יבין על מה אני מדברת. אחרי כל שיעור את מרגישה זקופה וארוכה יותר. את מרגישה כאילו נכנס לך יותר אוויר לריאות, כאילו האדמה הפכה להיות קופצנית ואת מנטרת לך בחינניות ולא גוררת את רגלייך כמו איזה גמל. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">יחי פילאטיס מכשירים !! </span><br /><span style="font-family: Verdana;">אז עכשיו אחרי שילדתי את תמר, הגעתי למסקנה כי לא יעזור לי כמה שאלך ברגל, או כל שיעורי החיטוב עיצוב! אני צריכה את הדבר האמיתי... למרות שהוא יותר יקר ולא במעט!</span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">שיעור הניסיון היה עם מדריך ולא עם מדריכה, אכן גישה רדיקלית! שתי נשים בוגרות ומדריך פילאטיס (שעושה רושם שהוא בכלל לא גייז). איך שהוא נכנס לחדר התמלאתי בושה וכלימה. הוא איש כל כך זקוף, זה פשוט מעורר קינאה. באותו הרגע חשבתי שהוא מגיע עד לתקרה...</span><br /><span style="font-family: Verdana;">ואז הגיע הרגע המיוחל, עלינו על המיטות, ואז המדריך עשה מעשה רדיקלי במיוחד, הוא שם את הידיים שלנו על הבטן שלו על מנת שנרגיש איך הבטן שלנו אמורה לעבוד במהלך התרגיל. </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">אני אישה פמיניסטית. לא קיצונית אבל פימיניסטית... אך באותו הרגע שהנחתי את ידי על הבטן שלו רציתי לקשור את כל הגברים שאני מכירה לעמוד עץ ולבוא עם "פח נפט ולשרוף המועדון!"</span><br /><span style="font-family: Verdana;">אין צדק בעולם, אם חשבתי עד לאותו הרגע כי יש צדק בעולם אז באותו הרגע איבדתי כל תקווה. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">אנחנו הנשים עובדות כל כך קשה, בטח ובטח בעידן המודרני, אנחנו עובדות מחוץ לבית לפרנסת המשפחה, אנחנו הנושאות בנטל העיקרי בגידול הילדים ובטיפול בבית, ואז בסוף היום אנחנו גם צריכות להיות חטובות ומטופחות עבור בני הזוג שלנו... שמצפים לקבל סקס יותר מפעם בחודש... שלא לדבר על 3 פעמים בשבוע!</span><br /><span style="font-family: Verdana;">ועוד לא דיברנו על ההריון ועל הלידה... ועל התוצאות אשר נראות בגוף שלנו אחרי הלידה. לא יעזור לי כלום... אני לעולם לא אקבל את הגוף החטוב והמוצק שהיה לי לפני הלידה... ואילו הוא... מדריך פילאטיס זקוף מתהלך לו בעולם זקוף כאילו להכעיס! ואילו שררי בטן מפוארים הוא נושא עימו לכל מקום.... ממש אבל ממש מרגיז! </span><br /><span style="font-family: Verdana;">לא רק שהוא לא קם בלילה, לא רץ לטיפת חלב לשמוע את הטפות המוסר, עונה לטלפונים ביד אחת, כותב מייל ביד אחרת, מעמיס מכונה, תולה מכונה אחרת, מדליק את המייבש, מבשל איזה משהו וכמובן גם מוציא את הכלב וכל זה בעת ועונה אחת... לא רק שהוא לא עושה את כל זה יש לו גם את החוצפה להיות זקוף!!</span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">חזרתי הבייתה קצת יותר זקופה, קצת יותר גבוהה ועם קצת יותר אוויר בריאות, והבטחתי לעצמי שמהשבוע אני אצלו על המכשירים לפחות פעמיים בשבוע.</span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">האמת שבהתחלה, כאשר התחלתי לכתוב את הפוסט הזה חשבתי לתת מתכון לסלט כרוב רענן ומקסים... אבל עכשיו אחרי שסיימתי איתו, אני חושבת שאני אתן דווקא מתכון לעוגת גבינה מושחתת. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">אז העוגה הזו בשבילכן, אחיותיי אמהות העולם, אלו שבאמת מנהלות אותו, אנו, שנושאות בנטל במתוך בחירה ואהבה גדולה בכל יום. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">תהנו! </span><br /><span style="font-family: Verdana;">* המתכון נלקח מתוך ספר העוגות גבינה של "על השולחן" וזה המתכון האהוב עליי משם. </span><br /><span style="font-family: Verdana;"><strong>חומרים לתבנית קפיצית בקוטר 26 ס"מ</strong>: </span><br /><span style="font-family: Verdana;"><strong>לבסיס: </strong></span><br /><ul><li><span style="font-family: Verdana;">140 ג' (כוס) קמח </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">100 ג' חמאה</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">25 ג' (2 כפות) סוכר</span></li></ul><span style="font-family: Verdana;"><strong>למלית: </strong></span><br /><ul><li><span style="font-family: Verdana;">2 גביעים (500 ג') גבינה לבנה 5% </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">1 גביע (200 ג) שמנת חמוצה 15% </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">4 חלמונים </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">1 כף קוניאק </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">קליפה מגוררת מלימון אחד</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">60 ג' (2\1 כוס) קונפולור</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">50 ג' (3\1 +כף) קמח </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">200 ג' (1 כוס) סוכר</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">5 חלבונים</span></li></ul><span style="font-family: Verdana;"><strong>אופן ההכנה:</strong> </span><br /><ul><li><span style="font-family: Verdana;"><strong>מכינים את הבסיס:</strong> מעבדים קמח, חמאה וסוכר במעבד מזון עד לקבלת מרקם פירורי. מוסיפים חלמון ומעבדים רק עד לקבלת פירורים גסים. מהדקים את הפירורים ולשכבה אחידה בתחתית התבנית. מקפיאים רבע שעה לפחות .</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">מחממים תנור ל 180 מעלות. </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">מניחים על הבצק נייר אפייה או ניילון נצמד, מפזרים קטניות למשקולת ואופים 10 דקות. מסירים את הנייר והמשקולת ואופים עוד 8 דקות, עד לקבלת תחתית זהובה. מוצאים מהתנור ומצננים. </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">מנמיכים את חום התנור ל 160 מעלות . </span></li><li><span style="font-family: Verdana;"><strong>מכינים את המלית ואופים שוב:</strong> מערבבים את חומרים, למעט החלבונים ומחצית מכמות הסוכר, לתערובת אחידה. </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">מקציפים חלבונים עםיתרת הסוכר כ8 דקות לקבלת קצף יציב. מקפלים אותו אל מלית הגבינה ויוצקים על הבסיס.</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">אופים 20 דקות, מנמיכים את החום ל140 מעלות ואופים עוד 40 דקות עד שהעוגה יציבה ורוטטת רק מעט במרכז. מצננים ושומרים בקירור עד ההגשה. </span></li></ul><span style="font-family: Verdana;">תהנו! </span><br /><span style="font-family: Verdana;">בצלצלית</span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3700093654141339081-7850264184179114384?l=mamasfood.blogspot.com' alt='' /></div>Irit Frankhttps://profiles.google.com/101511865371698253634noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3700093654141339081.post-87941685876255298142011-03-27T19:27:00.000+02:002011-03-29T11:11:05.972+02:00הספות של מושון<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><span style="font-family: Verdana, sans-serif;">את מושון אימצנו מצער בעלי חיים תל אביב, כאשר החלטנו שאנחנו גדולים מספיק כדאי לעשות ילדים. ההגיון שעמד מאחורי המעשה היה שאם הכלב יחיה אצלנו למעלה משנה, אנחנו יכולים להתחיל ולעשות ילדים. תוסיפו לזה את העובדה שבעלי נמצא בערך 50% מהזמן בחו"ל וגם אתם תגיעו למסקנה שאתם צריכים חברה אינטיליגנטית, כזו שמקשיבה ולאו דווקא אומרת מה היא חושבת על כל דבר שאתם עושים.</span><br /><br /><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">אני זוכרת את הרגעים הראשונים של מושון אצלנו בבית... זה יום שישי בצהריים המאוחרים... הוא נכנס.. ריחרח את הסביבה, בחן את הספות וקפץ על האחת מהן. זהו. מאותו הרגע הוא כבש לעצמו שתי ספות לעצמו. אחת משקיפה על הכניסה לדירה, ובשניה יש אוויר יותר טוב. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">כזה הוא מושון, אוהב להיות במרכז העניינים ללא כל מאמץ מצידו. </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">החודשים עברו, ואנחנו למדנו להכיר אחד את השנייה, בעיקר לאהוב אהבת אמת אחת את השני. מושון הוא לא רק הכלב שלנו אלא חלק בלתי נפרד מהתא המשפחתי. אין חגיגה משפחתית שתהיה שלמה ללא נוחכתו של מושון. עד כדי כך הוא הפך להיות חלק בלתי נפרד ממני שאני אף לוקחת אותו לרוב הפגישות העיסקיות שלי. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">אני יודעת זה לא מקובל, אבל אני החלטתי לפני זמן מה, כי אם אני אעשה רק מה שמקובל... רוב הסיכויים שאני לא אהנה במיוחד. </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">מושון הוא הכלאה נדירה בין בולמית לבין שטיח. הוא מרבה לאכול אך לא לזוז הרבה. למעשה הוא מרבה לאכול... מעבר לזה הוא לא מרבה לעשות כלום. הוא אוהב קוטג' 9% , קרפציו בקר ובעיקר קרם בורלה. הוא אף מוכן לאכול עגבניות מיובשות. זן התפוחים האהוב עליו הוא גרני סמית' והוא מת על פיצוחים!</span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">בעקבות המעבר המתרגש עלינו מעבר לפינה מסרנו חלק מהסלון שלנו לבן דודי שאך זה עזב את בית הוריו. אתמול הוא בא לקחת את הספות. רצה הגורל ומסרנו לו את הספות של מושון.... </span><br /><span style="font-family: Verdana;">כאשר מושון הבין מה בן דודי הולך לעולל לו הוא ניסה לעצור בעדו בעזרת ניסיון נואש להתיישב על הספות בעוד בן דודי וחברו נושאים אותן לכיוון האוטו. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">אך ללא הצלחה. מושון הפסיד בקרב הזה, הספות נלקחו. ועכשיו מושון נראה בדיכאון המחץ, ואני כולי צער שעוללתי את זה לידידי הטוב, מושיקו. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">אז לכבוד האשמה שלי החלטתי לאפות לו את <a href="http://www.suite101.com/content/homemade-dog-biscuits-a14145">העוגיות הללו</a>. אני לא יודעת איך ייצא, מבטיחה לדווח בהמשך. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">והינה מקבץ תמונות של מושון בפוזות מגרות </span><br /><br /><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-EO2GGxj-YMQ/TY9xS27RMGI/AAAAAAAAAPQ/u2UGOVdMJpI/s1600/IMG_1303.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="213" r6="true" src="http://4.bp.blogspot.com/-EO2GGxj-YMQ/TY9xS27RMGI/AAAAAAAAAPQ/u2UGOVdMJpI/s320/IMG_1303.jpg" width="320" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"></td></tr></tbody></table><br /> <br /><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-I5sCuq-gjp0/TY9xXCKBnrI/AAAAAAAAAPU/pY4Zki3j2UQ/s1600/IMG_1098.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="213" r6="true" src="http://4.bp.blogspot.com/-I5sCuq-gjp0/TY9xXCKBnrI/AAAAAAAAAPU/pY4Zki3j2UQ/s320/IMG_1098.jpg" width="320" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">מושון מעולף אחרי ארוחת צהריים אצל סבא וסבתא </td></tr></tbody></table> <br /><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-v5y0gok1gNM/TY9xnbJ7KZI/AAAAAAAAAPY/duLOxfk4Lhw/s1600/IMG_1190.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="213" r6="true" src="http://2.bp.blogspot.com/-v5y0gok1gNM/TY9xnbJ7KZI/AAAAAAAAAPY/duLOxfk4Lhw/s320/IMG_1190.jpg" width="320" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">מושון ישן ככה סתם באמצע היום</td></tr></tbody></table><br /><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-0LICquRcmoU/TY9x6ZjuA4I/AAAAAAAAAPc/l6DtxKFwgg0/s1600/IMG_1731.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="213" r6="true" src="http://2.bp.blogspot.com/-0LICquRcmoU/TY9x6ZjuA4I/AAAAAAAAAPc/l6DtxKFwgg0/s320/IMG_1731.jpg" width="320" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">מושון מעולף אחרי שהלכנו חצי גבעתיים ברגל</td></tr></tbody></table><br /><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-5tHfDeckWY8/TY9yMSTPLcI/AAAAAAAAAPg/duNGGl5Z4yo/s1600/023.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="213" r6="true" src="http://2.bp.blogspot.com/-5tHfDeckWY8/TY9yMSTPLcI/AAAAAAAAAPg/duNGGl5Z4yo/s320/023.jpg" width="320" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">מושון מעכל ארוחת צהריים גדולה במיוחד אצל סבא וסבתא </td></tr></tbody></table></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3700093654141339081-8794168587625529814?l=mamasfood.blogspot.com' alt='' /></div>Irit Frankhttps://profiles.google.com/101511865371698253634noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3700093654141339081.post-70511682290503846472011-03-26T17:29:00.000+02:002011-03-26T17:29:36.145+02:00המסע הגדול הבייתה<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><span style="font-family: Verdana, sans-serif;">יש תאריך יעד! צאו לפזז ברחובות!! אנחנו עוברים לדירה שלנו! כבר 4 שנים שאנחנו מחכים בסבלנות עד שהבנייה והפיתוח יגמרו, ועכשיו ממש בימים האחרונים החלו לאכלס את הפרוייקט שלנו. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">כן, גם אנחנו (זוג בורגנים שכמותנו) קנינו דירה בסביוני הסבניונים באיזה מגדל גבוהה במיוחד עם חדר כושר ומעליות סופר מהירות. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">עכשיו כל מה שנשאר לנו לעשות זה לארוז את ה4 שנים האחרונות בחיינו, לזרוק חצי, לתאם הובלה ולעבור!</span><br /><span style="font-family: Verdana;">אז זהו, ששחכתי עוד פרט קטן אחד בדרך. אני אוגרת, אוגרת אוכל. תמיד מתכוננת לאיזו מלחמה שתקפוץ עלינו מצפון או לאורחים ספונטניים שיקפצו עלינו מדרום, וכמובן לא לשכוח את העובדה שבעלי אוהב להתקיל אותי. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">לפעמים כשאני שואלת אותו מה הוא רוצה לאכול לארוחת הערב, הוא מחליט להתקיל אותי ולראות האם התכוננתי טוב או לא. איזה ציון מגיע לי . </span><br /><span style="font-family: Verdana;">פעם הוא אף ענה לי ביף בורגניון.... ומה אתם חושבים שלא היה לי במקפיא בשר לצלי? ואיזה בקבוק יין אדום במזווה... וקצת פטריות... ואולי כמה עלי דפנה, כמה גרגירים של פלפל אנגלי, תפו"א בתנור ? </span><br /><span style="font-family: Verdana;">אז נכון זה לא בדיוק ביף בורגניון קלאסי... אבל זה היה עדיין ביף באזור הבורגניון. </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">אז עכשיון אני בבעיה... אני מנסה לחסל את כל מלאי האוכל והפרודוקטים שאגרתי לפני שאנו עוזבים... אני לא רוצה לארוז ולקחת אותם איתי. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">אני רוצה אחרי שנעבור ואסדר את המטבח, לנסוע לשוק לווניסקי ולקנות תבלינים ומני מזונות חדשים, ואחרי זה לעבור בתקווה אצל הקצב האהוב עליי ולהגיד לו: " ניסים.... תארוז לי הכל לקחת, וגם קצת זנב שור עם יש לך...כי הארטישוק הירושלמי ממש יפה היום" </span><br /><span style="font-family: Verdana;">אז את כל המקפיא כבר כמעט שהצלחתי לחסל, נשאר לי חצי קילו בשר טחון, שאני מתכוונת למלא בו פילפלי שושקה השבוע (נחשתם נכון, הם מאוד יפים עכשיו ) וגם קצת גבינות מגוררות מסוגים שונים, שאני מתכוונת לעשות מהם פשטידה עם חלק מהפסטה שיש לי בארון של היבשים. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">אתמול אף הצלחתי לשהשתמש ב 400 ג' שוקולד מריר בעוגה לכבוד יום הולדתו של חמי. המתכון הוא <a href="http://www.amazon.com/Cake-Bible-Rose-Levy-Beranbaum/dp/0688044026/ref=sr_1_1?ie=UTF8&qid=1301151374&sr=8-1">מהספר הזה</a> (ספר מצויין אגב, חובה שיהיה בכל מטבח שאל כל אופה חובב) : </span><br /><ul style="text-align: right;"><li><span style="font-family: Verdana;">2 בננות בשלות גדולות</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">2 כפות שמנת חמוצה</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">2 ביצים גדולות</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">גרידת קליפת לימון מלימון אחד</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">1.5 כפית תמצית ווניל</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">2 כוסות קמח</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">4\3 כוס+2 כפות סוכר</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">1 כפית סודה לשתייה</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">4\3 כפית אבקת אפייה</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">2\1 כפית מלח</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">142 גרם חמאה רכה </span></li></ul><span style="font-family: Verdana;">אופן ההכנה: </span><br /><ul><li><span style="font-family: Verdana;">במעבד מזון לטחון לתערובות אחידה בננות ושמנת חמוצה, לאחר מכן להוסיף את הווניל וגרידת הלימון </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">בקערת המערבל לערבב חומרים יבשים ואז להוסיף חצי מכמות תערובת הבננה והחמאה </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">לערבב על מהירות נמוכה עד שהחומרים הישבים מתלחחים. להגדיל מהירות למהירות ביננוית ולהמשיך לערבל עוד כ דקה וחצי. </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">בהדרגה להוסיף את שארית תערובת הבננה בשתי "נגלות" עד לקבלת מרקם אחיד. </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">להעביר את הבלילה לתבנית מוכנה מראש (משומנת ומקומחת) בגודל 22 ולאפות בתנור שחומם מראש ל180 מעלות כ 30-40 דקות. עד ששיפוד עץ יוצא נקי מפירורים. </span></li></ul><span style="font-family: Verdana;">קרם לציפוי ולמילוי : </span><br /><ul style="text-align: right;"><li><span style="font-family: Verdana;">340 גרם שמנת חמוצה </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">400 גרם שוקולד מריר</span></li></ul><span style="font-family: Verdana;">אופן ההכנה: </span><br /><ul style="text-align: right;"><li><span style="font-family: Verdana;">להמיס את השוקולד באמבט מים או במקירו</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">לאחר שהשוקולד נמס באופן מלא ולהוסיף את השמנת ולערבב היטב עד למרקם אחיד. </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">לחכות שהגנאש יתקרר מעט ואז למלא ואו לצפות את העוגה.</span></li></ul><br /><span style="font-family: Verdana;">האמת שנכננתי לצלם את העוגה ואז להעלות תמונות, אבל לא נשאר כלום.... </span><br /><span style="font-family: Verdana;">אז בתיאבון שיהיה לכם, </span><br /><span style="font-family: Verdana;">בצלצלית </span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3700093654141339081-7051168229050384647?l=mamasfood.blogspot.com' alt='' /></div>Irit Frankhttps://profiles.google.com/101511865371698253634noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3700093654141339081.post-82809196371067477532011-03-17T23:21:00.000+02:002011-03-17T23:21:09.838+02:00כוננות בעל!<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><span style="font-family: Verdana, sans-serif;">בעלי שיחיה חי על מזוודות כבר יותר מעשור. לא, לא , אין צורך לרחם עליו. הוא עושה זאת מתוך בחירה מלאה. כל בוקר מחדש, הוא בוחר לארוז טרולי קטנה ולעלות על מטוס ליעדים אקזוטיים. כן, גם בעלי עובד בהייטק. למעשה גם אני עבדתי פעם בהייטק, הכרנו ליד המדפסת. יש לי הרבה מזל שהוא זה דווקא שישב ליד המדפסת ולא איזה גברגבר אחר. תארו לכם מה היה קורה אם הייתי מתחתנת בסופו של דבר עם ההוא שישב ליד הפקס! קטסטרופה, אתם אומנם לא מכירים אותו, אך אני יוכלה להעיד שהוא לא היה מציאה גדולה במיוחד. </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">אז כן, בעלי נוסע הרבה, ואני בתור הפולניה הניורטית שאני, נכנסת ל"כוננות בעל!" כ48 שעות לפני שהוא חוזר. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">ההגיון הוא פשוט, אם הוא יחזור לבית נקי, מסודר (פחות או יותר) עם המון אוכל טעים ובראוניס הוא ימשיך לחזור. כי בינינו (ואל תגלו לו) יש הרבה נשים הרבה יותר קואפרטביות ופשוטות ממני שם בחוץ, בעיקר במקומות אליהם הוא מגיע. הן ידועות שם בקואפרטיביות שלהן. </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">הפעם כוננות הבעל שלי כללה בקשה מהקהל: צ'יקן קורמה! (אקזוטי כבר אמרנו?) אז הנה המתכון : </span><br /><ul style="text-align: right;"><li><span style="font-family: Verdana;">4\1 כוס שמן קנולה </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">1 בצל קצוץ </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">2 שני שום קצוצות</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">5 ס"מ ג'ינגר טרי קצוץ </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">5 ס"מ מקל קינמון </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">2 עלי דפנה</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">1 כפית של זרעי כוסברה</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">כ 2 כפיות כמון </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">2\1 פלפל שאטה (במקור זה קאיין אבל אין לי ) </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">2\1 1 כוסות מרק עוף </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">1 כוס רוטב עגבניות </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">1 כף סוכר </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">מלח</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">1KG פרגיות חתוכות לקוביות </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">2\1 כוס ריון</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">2\1 כוס קשיו קלוי</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">3 כפות כוסברה טריה קצוצה גס </span></li></ul><span style="font-family: Verdana;">אופן ההכנה: </span><br /><ul><li><span style="font-family: Verdana;">בסיר כבד, חממו את השמן והוסיפו את הבצל. טגנו עד לריכוך של הבצל </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">הוסיפו את השום, ג'ינג'ר, קינמון, דפנה, זרעי כוסברה, כמון, שאטה וטגנו עד שהתערבות מעלה ריח נעים. </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">הוסיפו את מרק העוף,רוטב העגבניות, סוכר ומלח וגרדו את תחתית הסיר להסיר משקעים (טעימים!!)</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">הביאו לרתיחה</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">הוסיפו את העוף ובשלו בכיסוי חלקי כשעה עד שהעוף מאוד רך והרוטב הסמיך דוי.</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">כ 15 דקות לפני שהעוף מוכן, טחנו את הקשיו עם הרווין בבלנדר או מעבד מזון עד למרקם של פירה</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">הוסיפו לעוף וערבבו טוב. </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">להגשה עם אורז לבן וכוסברה טריה פזורה מעל. </span></li></ul><span style="font-family: Verdana;">המתכון נלקח <a href="http://www.amazon.com/Williams-Sonoma-Essentials-Slow-Cooking-Slow-Cooked/dp/0848732596/ref=sr_1_11?s=books&ie=UTF8&qid=1300396766&sr=1-11">מהספר הזה</a></span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">בתיאבון, </span><br /><span style="font-family: Verdana;">בצלצלית</span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3700093654141339081-8280919637106747753?l=mamasfood.blogspot.com' alt='' /></div>Irit Frankhttps://profiles.google.com/101511865371698253634noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3700093654141339081.post-38097795897936790022011-03-13T19:44:00.000+02:002011-03-13T19:44:34.475+02:00sleep promotes sleep, האומנם?<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><span style="font-family: Verdana, sans-serif;">יש משהו שאתם צריכים לדעת עליי. אני יכולה להיות ספונטנית כאשר מודיעים לי לפחות שבוע מראש על השינוי בתוכניות. בגלל תכונת האופי הזו, התחלתי לקרוא סיפרי הדרכה להריון ולידה בערך שנה (אני לא מגזימה, בעלי יגיד שנה וחצי אפילו) לפני שבכלל ניסינו להכנס להריון.</span><br /><span style="font-family: Verdana;">כזו אני, מתוכננת ומתוקתקת.</span><br /><span style="font-family: Verdana;">כאשר התחלנו לדבר על ילדים והריונות פשטתי כמו צבאו של אלכסנדר מוקדון על amazon והזמנתי מכל הבא ליד. ספרים על הריון, לידה, לידה טיבעית, שינה של תינוקות, ספרי בישול ומתכונים לפעוטות, סיפרי בישול ומתכונים להריונית המתחילה, המדריך ליולדת בבית והמדריך ליולדת בניתוח קיסרי (הרי אי אפשר לדעת מה יקרה לא? ), הדרכה על הנקה, ואפילו ערכתי מחקר מקיף איך להסביר לכלב המאוד מפונק שלנו שיש לו מעכשיו אחות שקודמת לו. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">במשך כמעט שנתיים מחיי ערכתי מחקר מקיף על הריון וגידול תינוקות, אפילו קראתי על גמילה מיחתולים באמצע החודש החמישי להריוני. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">כאשר הייתי מגיעה לביקורת אצל הגניקולוג שלי (בשקדנות וקפדנות שלא נראתה כמותה בקופת החולים מאוחדת) אני הייתי אומרת לו אילו בדיקות אני צריכה לעשות ומדוע. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">אפילו עשיתי את שתי בדיקות העמסת הסוכר, ולא כי היה צורך , אלא כי אני החלטתי שהעוברית שלי גדולה מדי ולכן אני (!!!) חוששת מסוכרת הריונית. כמובן שהכל יצא תקין, והרופא שלי לא הפסיק לצחוק עליי, למעשה הוא עד היום צוחק עליי בכל פעם שאנחנו נפגשים. </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">לקראת סוף ההריון נתקפתי חרדה איומה. אני ששנת השלפשטונדה שלי היא קדושה יותר מפרות בהודו, הבנתי שזהו.... זה עומד להגמר, אני לא אשן את השנ"צ שלי בעשורים הנראים לעין. אבוי!! הייתי כל כך מוטרדת שגם הפסקתי לישון בגלל זה גם בלילה. כך שעכשיו הייתי, הריונית מתקדמת בסוף אוגוסט (הכי חם מזה 150 שנה!!) שלא ישנה לא ביום ולא בלילה מכיוון שהיא חוששת שברגע שהיא תלד היא לא תשן יותר ב15 שנה הקרובות. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">(וודי אלן הוא מדריך יוגה מדופלם על ידי.) </span><br /><span style="font-family: Verdana;">החלטתי שאני לא מסכימה עם רוע הגזירה והתחלתי לקרוא עשרות ספרים בנושא שינה של תינוקות בשנת חייהם הראשונה. קראתי כל מה שמצאתי. חדש, ישן , מחודש ווינטיג'. הגעתי לתובנות עמוקות ולתיכננתי לי תוכנית פעולה מדוייקת עם כמה תוכניות מגרה במידה ומשהו משתבש (כי אני ספונטנית בהתראה של שבוע ומעלה בלבד). </span><br /><span style="font-family: Verdana;">ואז פרצה לחיינו תמר. חייכנית ועירנית למתרחש סביבה כבר מהשבוע הראשון לחייה. התחלתי ליישם את כל תוכניות המגרה, ואת כל השיטות שקראתי עליהן שהבטיחו שנת לילה ארוכה במיוחד גם לאם וגם לתינוק. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">אפילו קראתי באחד הספרים את המשפט הבא: sleep promotes sleep, והוא אפילו נשמע לי הגיוני!</span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">שטויות במיץ חיפושיות כמו שאחותי הגדולה אומרת! לא דובים ולא נעליים! שום דבר לא עבד עד השבוע הזה. (והיא כמעט בת חצי שנה) היא הייתה מתעוררת כל שלוש שעות לאכול בקבוק מלא ולחזור לישון! ואז הייתה מתעוררת לפעמים ב5, לפעמים ב5:30 וכאשר הייתה מרחמת עליי באמת ב 6:00 בבוקר. </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">מתברר שאמא שלי צדקה, וכל אותם רופאים מהוללים אשר סיימו בהארווד הצטיינות טעו! הייתי פשוט צריכה לתת לה לישון פחות במהלך היום. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">זה הכל, כל כך פשוט, וכל כך הגיוני שאפילו אני הייתי מסוגלת לחשוב על זה לבד! </span><br /><span style="font-family: Verdana;">וכך אני עושה כבר כמה ימים ברציפות ושנת הלילה של שתינו השתפרה פלאים. ביום שבת בבוקר היא אפילו ישנה עד 07:30 בבוקר!!! הייתם מאמינים ? </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">אז נכון שאין פה מתכון, אך יש פה מוסר השכל והוא ש mama knows best! חוכמת האימהות גדולה וחכמה יותר מחוכמתם של רופאים מדופלמים. </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">אז שתהיה לכולנו שינה מתוקה וערבה, לילה טוב. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">בצלצלית</span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3700093654141339081-3809779589793679002?l=mamasfood.blogspot.com' alt='' /></div>Irit Frankhttps://profiles.google.com/101511865371698253634noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3700093654141339081.post-27093250490236037252011-03-09T16:34:00.000+02:002011-03-09T16:34:14.289+02:00חצילים של סבתא<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><span style="font-family: Verdana, sans-serif;">סבתי נפטרה לפי כחודש. היה גשום בהלוויה שלה. היא כדרכה הפרקטית עשתה את זה באופן קצר וקולע. לא הייתה חולה במיוחד, לא סבלה הרבה וגם לא נתנה לאנשים לדחות או לבטל תוכניות בגללה. היא נפטרה בחמישי כך שיכולנו לקבור אותה בשקט בשישי. </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">סבתי לימדה אותי לסרוג גם במסרגה אחת וגם בשתיים, כינוי החיבה שלה היה "הסרגומנית". כל כך היא אהבה לסרוג שהיא הייתה מתעוררת כבר ב 4 בבוקר על מנת להמשיך ולסרוג. יותר מלסרוג היא אהבה לפרום. זה תמיד הצחיק אותי, שבכל פעם שהראתי לה מה אני סורגת עכשיו או שבאתי לtech support בנושאי סריגה, היא ישר הייתה מורה לי לפרום לפחות חצי ממה שעשיתי. </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">היא גם הייתה אופטימית. תמיד היא הייתה אופטימית בזמנים טובים וגרועים, בשלום ובמלחמה, ואפילו בסוף כשכבר כולנו הבנו שזה רק עניין של זמן, גם אז היא הייתה אופטימית. אני לצערי (ולצערו של בעלי) לא זכיתי לרשת את המעלה הזו. אני יותר דומה לסבתי השנייה מהצד של אבא גם במראה וגם באופי. והיא מעולם לא הייתה אופטימית. אפילו לא בזמנים הטובים ביותר כשכולם היו בריאים, מצליחים, חכמים ויפים , אפילו אז היא מצאה איזה שבב של סגריריות להאחז בו. </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">סבתי הסרגומנית גם לימדה אותי שחצילים זו דת ובדומה לכל דת אחרת, אין להקל בחצילים ראש. היא הייתה המגיוור של החצילים, לא היה דבר שהיא לא ידעה להכין מחצילים וחלק מהמתכונים היא לימדה אותי. </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">אז על מנת שישאר ממנה זיכרון גם אחרי שאנחנו כבר לא נזכור (פסימית, כבר אמרתי ? ) הנה שני המתכונים האהובים עליי לחצילים של סבתא. </span><br /><span style="font-family: Verdana;">אני צריכה להזהיר אתכם, סבתי החליטה שרסק עגבניות, שום ושמן טיגון הם הם, אבות המזון, ולא כל מה שהיאפים התל אביביים האלו חושבים. המתכונים הללו הכי טעימים כאשר עושים שימוש בהמון אבל המון שום, רסק עגבניות ושמן טיגון. </span><br /><br /><span style="color: purple; font-family: Verdana;"><u>חצילים מטוגנים ברוטב עגבניות </u></span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">2 חצילים נאים. מבריקים, קלים, וללא פגמים על הקליפה. - לפרוס לפרוסות בעובי אחיד </span><br /><span style="font-family: Verdana;">2 בצלים גדולים קצוצים </span><br /><span style="font-family: Verdana;">המון, המון שום</span><br /><span style="font-family: Verdana;">קופסא קטנה רסק עגבניות (זו המידה שאני משתמשת, לפי דעתי היא השתמשה ביותר) </span><br /><span style="font-family: Verdana;">ביצה </span><br /><span style="font-family: Verdana;">קמח </span><br /><span style="font-family: Verdana;">שמן לטיגון. </span><br /><br /><ul style="text-align: right;"><li><span style="font-family: Verdana;">יש לזרות מלח להגרת הנוזלים מהחצילים, לאחר שהגירו נוזלים, שיטפו מהמלח ויבשו היטב בעזרת נייר סופג. </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">חממו מחבת עם שמן לטיגון חצי עמוק</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">בקערה אחת שימו קמח לקימוח החצלים</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">בקערה נוספת טרפו ביצה. </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">את פרוסות החצילים היבשות יש לטבול בביצה ואז בקמח ואחרי זה לטגן משני הצדדים עד להזהבה. </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">הניחו על משטח עם נייר סופג לספיגת עודפי השמן </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">בסיר נמוך כמו סוטז' טגנו בצל להזהבה בשמן חם</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">הוסיפו לסוטז' את השום</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">לאחר שהשום מעלה ריח הוסיפו את קופסת רוטב העגבניות, מים מלח ופלפל והביאו לרתיחה. </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">לאחר שהרוטב רתח הכניסו את החצילים המטוגנים, נענעו את הסיר בעדינות על מנת להביא לכיסוי מלא של כל החצילים ברוטב </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">בשלו על אש נמוכה עד להסמכה של הרוטב. </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">במידה וחסר מים כאשר מוסיפים את החצילים לסיר, הוסיפו מעט מים עד שיש מספיק, אך לא יגיע למצב של מרק. </span></li></ul><u><span style="color: purple; font-family: Verdana;">חצילים חריפים של סבתא </span></u><br /><span style="color: black; font-family: Verdana;">3 חצלים בלאדי. (אפשר גם רגילים, הבלאדי יותר טעימים)</span><br /><span style="font-family: Verdana;">2 פלפלים ירוקים חריפים </span><br /><span style="font-family: Verdana;">שום</span><br /><span style="font-family: Verdana;">מלח ופלפל</span><br /><br /><ul style="text-align: right;"><li><span style="font-family: Verdana;">יש לקלות את החצילים והפלפלים או על הגז או בתנור גריל. </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">רוקנו את התוכן של החצילים למסננת ותנו לו להגיר נוזלים </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">את הפילפלים יש לשים בתוך שקית נילון לסגור היטב ולחכות שיתקרר</span></li><li><span style="font-family: Verdana;">כאשר הפילפלים קרים דיים יש לקלוף אותם. במידה ואתם אוהבים חריף השאירו את הזרעונים, במידה ולא סלקו אותם. </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">קצצו את הפלפלים הקלויים הוסיפו אותם לקערה עם תוכן החצלים הוסיפו שום לפי הטעם, מלח ולפלפל גם כן. </span></li><li><span style="font-family: Verdana;">הניחו בצד לכמה שעות להטמעת הטעמים יחדיו. </span></li></ul><span style="font-family: Verdana;">את שני המתכונים הכי טעים לאכול הם פרוסות עבות של לחם אחיד טרי. </span><br /><br /><span style="font-family: Verdana;">שיהיה לכם בתיאבון, </span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3700093654141339081-2709325049023603725?l=mamasfood.blogspot.com' alt='' /></div>Irit Frankhttps://profiles.google.com/101511865371698253634noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3700093654141339081.post-61471978086046305022011-03-07T20:51:00.000+02:002011-03-07T20:51:16.222+02:00יום האישה וקופונים מרגיזים<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">אומנם לא חשבתי שאני צריכה להעלות את המייל הזה לאוויר, אבל אחרי שבעלי קרא אותו הוא אמר : " זה אמור להיות הנושא של הבלוג שלך... מכתבים זועמים למערכת.... זו הרי החוזקה שלך". אז הנה המייל הזועם שכתבתי הבוקר לחברת קופון ישראל אחרי שראיתי את הקופון שהם החליטו לפרסם לכבוד יום האישה הבינלאומי. חצופים! <br /><div class="MsoNormal" dir="rtl" style="direction: rtl; margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span style="font-family: Verdana, sans-serif;"><span lang="HE" style="font-family: "Arial", "sans-serif";">שלום לכם, </span><span dir="ltr" style="font-family: "Arial", "sans-serif";"></span></span></div><div class="MsoNormal" dir="rtl" style="direction: rtl; margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "Arial", "sans-serif";"><span style="font-family: Verdana, sans-serif;">אני מראש מתנצלת על הטון התקיף של המייל הזה. נראה לי שלא הבנתם לחלוטין את המשמעות של יום האישה. אין זה יום בו אנו חוגגות את עובדה שיש לנו ציצים והגברים לא יכולים לעמוד בפניהם, אנו גם לא חוגגת את העובדה שבמשך מאות שנים הכפיפו אותנו לחוקים מבזים, משפילים ובעיקר מנעו מאיתנו את היכולת לבטא את עצמנו בכל דרך שהיא, אלא אם כן רצינו להיות במטבח ואו לגדל ילדים וכמובן להיות פיגלש של איזה גבר חשוב כיבכול. </span></span></div><div class="MsoNormal" dir="rtl" style="direction: rtl; margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "Arial", "sans-serif";"><span style="font-family: Verdana, sans-serif;">יום האישה הוא למען נזכור מאיפה באנו ולאן אנו רוצות להגיע, ביום הזה, ולמעשה בכל יום, אנו אמורות לפעול למען הקידום שלנו כנשים בחברה, היכולת שלנו לתרום לחברה בריאה חוץ מאת מערכת הרבייה שלנו. ביום הזה אנחנו לא אמורות ללבוש סט לבנים סקסי עבור בן זוג שלנו, לשים כרית על הרצפה כדי שיהיה לנו נוח בברכיים ולמצוץ לו עד איבוד הכרה!</span></span></div><div class="MsoNormal" dir="rtl" style="direction: rtl; margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "Arial", "sans-serif";"><span style="font-family: Verdana, sans-serif;">אנחנו אמורות לעשות למען האחיות שלנו ברחבי העולם שעדיין נחשבות רכוש הגבר שלהן, אלו שאין להן ברירה ומוכרות עצמן בתור כלות או יותר גרוע מזה על מנת לפרנס את המשפחה שלהן... אלו שנסחרות כליטרת בשר. </span></span></div><div class="MsoNormal" dir="rtl" style="direction: rtl; margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "Arial", "sans-serif";"><span style="font-family: Verdana, sans-serif;">כפי שכבר הבנתם, אני מוצאת טעם נפגם במיוחד במבצע שבחרתם להעלות ליום האישה ועוד יותר בתמונה של הבלונדינית הזו שכיכבול אומרת : " כן, כן, תן לי את זה חזק ורטוב כמו שאני אוהבת". אני חושבת שיכולתם לעלות עם מבצע אחר ליום האישה, או לפחות לתת לו כיתוב שונה.... או תמונה שונה. </span></span></div><div class="MsoNormal" dir="rtl" style="direction: rtl; margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><br /></div><div class="MsoNormal" dir="rtl" style="direction: rtl; margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "Arial", "sans-serif";"><span style="font-family: Verdana, sans-serif;">יום האישה הוא לא עוד תירוץ לצאת לעוד מסע קניות סטריאוטיפי אלא הוא יום שבו אנו צריכות לעשות למען אלו שלא שפר עליהן גורלן, ואין להן את האופציות שיש לנשים במדינת ישראל (ממוצע מסויים, להורים בעלי השכלה מסויימת וכו ), ובפעם הבאה שאתם רוצים לעשות משהו בשביל נשים תצרו קשר עם תנועת "אחותי", או "אחת מתשע" או כל אירגון אחר אשר מקדם נשים ולא עוסק בלבזות אותן. </span></span></div><div class="MsoNormal" dir="rtl" style="direction: rtl; margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><br /></div><div class="MsoNormal" dir="rtl" style="direction: rtl; margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "Arial", "sans-serif";"><span style="font-family: Verdana, sans-serif;">ועכשיו אתם בטח אומרים לעצמכם, "עזבו אתכם, איזה פרה קונפה שאף אחד לא מוכן לגעת בה אפילו לא עם מקל. סתם משועממת חסר חיים", אז זהו שלא. בדיוק ההפך... </span></span></div><div class="MsoNormal" dir="rtl" style="direction: rtl; margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><br /></div><div class="MsoNormal" dir="rtl" style="direction: rtl; margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "Arial", "sans-serif";"><span style="font-family: Verdana, sans-serif;">אז תעשו טובה לאחותכם, ותחשבו לפני שאתם מעלים מבצעים, זה יעזור לכם עם קידום המכירות. </span></span></div><div class="MsoNormal" dir="rtl" style="direction: rtl; margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "Arial", "sans-serif";"><span style="font-family: Verdana, sans-serif;">יום האישה שמח שיהיה לכן, </span></span></div><div class="MsoNormal" dir="rtl" style="direction: rtl; margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "Arial", "sans-serif";"><span style="font-family: Verdana, sans-serif;"></span></span></div><div class="MsoNormal" dir="rtl" style="direction: rtl; margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><br /></div><div class="MsoNormal" dir="rtl" style="direction: rtl; margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE"><span style="font-family: Calibri;">ובנימה אופטימית זו, שיהיה לכן יום נעים, כי מגיע לנו!</span></span></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3700093654141339081-6147197808604630502?l=mamasfood.blogspot.com' alt='' /></div>Irit Frankhttps://profiles.google.com/101511865371698253634noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3700093654141339081.post-74498126748999619822011-03-03T22:16:00.000+02:002011-03-13T21:50:46.936+02:00"פעם ראשונה בים"<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div class="MsoNormal" dir="rtl" style="direction: rtl; margin: 0cm 0cm 10pt; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "Arial", "sans-serif"; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-hansi-font-family: Calibri;">שלום לכם, </span></div><div class="MsoNormal" dir="rtl" style="direction: rtl; margin: 0cm 0cm 10pt; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "Arial", "sans-serif"; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-hansi-font-family: Calibri;">פתחתי את הבלוג כבר לפני כמה חודשים, אך לא היה בי האומץ לכתוב משהו. </span></div><div class="MsoNormal" dir="rtl" style="direction: rtl; margin: 0cm 0cm 10pt; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "Arial", "sans-serif"; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-hansi-font-family: Calibri;">זה תמיד נראה לי מאוד יהיר לחשוב שמישהו באמת ירצה לקרוא על החוויות המאוד שגרתיות שלי. לאחרונה שמתי לב שאני מצחיקה. חשבתי על זה קצת והגעתי למסקנה, שאולי כדאי שאני אנסה לפני שאני מרימה ידיים. לפי דעתי אני<span style="mso-spacerun: yes;"> </span>מצחיקה יותר בלייב... כשלמילים מתלוות גם תנועות ידיים גדולות הבעות פנים ואינטונציה, אבל אולי אני אצליח לשעשע גם במדיה הזו. אתם תהיו השופטים. </span></div><div class="MsoNormal" dir="rtl" style="direction: rtl; margin: 0cm 0cm 10pt; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "Arial", "sans-serif"; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-hansi-font-family: Calibri;">אתחיל בוידוי מזעזע. אני אוהבת שקדי מרק. אבל באמת אוהבת שקדי מרק, כל כך אוהבת שאני אוכלת אותם ללא המרק. ככה, בתוך קערית של גלידה עם כפית. זה ככה מאז שאני ילדה קטנה. אמא שלי מספרת שפעם אף הגענו למיון כי שאפתי איזה שקד לתוך האף והיה צורך בהתערבות רפואית קלה. וידוי מזעזע נוסף, אני אוהבת... אבל ממש אוהבת שוקולד פרה ממולא בקרם תות. אני יודעת שהקשר בין תותים לבין המילוי הוא רק השם והתמונה של האריזה. ואני מפחדת אפילו לבדוק מה יש בתוך הדבר הלא מזוהה הזה.... אבל אני כל כך אוהבת את השוקולד הזה, זה תמיד מעורר גיחוך בבעלי. לאחרונה גיליתי גרסא משודרגת לשוקולד הזה. שוקולד מריר (70%) ממולא בקרם תות של לינט. אחותי שלחה לי ממקום מגוריה בנכר... מיד שלחתי אותה לחפש לי עוד מהגרסא הזו. </span></div><div class="MsoNormal" dir="rtl" style="direction: rtl; margin: 0cm 0cm 10pt; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "Arial", "sans-serif"; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-hansi-font-family: Calibri;">אני מניחה כי הבלוג הזה יסתובב בעיקר סביב החוויות הקולינריות שאני חווה, הוא מן הסתם גם יעסוק בעובדה שאני אמא צעירה, ירוקה ודנדשנית עם נטייה קלה להיסטריה. ביתי ואני התחלנו עכשיו לחקור את העולם המופלא של אוכל מוצק... או מה שבעתיד הקרוב יהפוך לאוכל מוצק, כרגע זה יותר בטקסטורה של דייסה או מרק. בקיצור ירקות!!! כל כך חיכיתי לרגע הזה בתור פודית מכורה להכיר לה את נפלאות הקישוא וחוכמת הבטטה, שלא לדבר על זעקת הפטרוזיליה... אך עושה הרושם שהיא פחות מתלהבת ממני. כרגע אנחנו בפרק הבטטה. היא לא מגלה סלידה גורפת רק חוסר עניין. </span></div><div class="MsoNormal" dir="rtl" style="direction: rtl; margin: 0cm 0cm 10pt; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "Arial", "sans-serif"; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-hansi-font-family: Calibri;">ולסיום מתכון מנצח של הלחם הפראי של <a href="http://www.amazon.com/My-Bread-Revolutionary-No-Work-No-Knead/dp/0393066304/ref=sr_1_1?s=books&ie=UTF8&qid=1300045761&sr=1-1">ג'ון ליהיי</a>, לפי הפרשנות של "על השולחן" : </span></div><div class="MsoNormal" dir="rtl" style="direction: rtl; margin: 0cm 0cm 10pt; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "Arial", "sans-serif"; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-hansi-font-family: Calibri;">350 ג' קמח לחם לבן (אני משתמשת בקמח לבן רגיל) </span></div><div class="MsoNormal" dir="rtl" style="direction: rtl; margin: 0cm 0cm 10pt; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "Arial", "sans-serif"; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-hansi-font-family: Calibri;">100 ג' קמח שיפון </span></div><div class="MsoNormal" dir="rtl" style="direction: rtl; margin: 0cm 0cm 10pt; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "Arial", "sans-serif"; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-hansi-font-family: Calibri;">100 ג' קמח מלא </span></div><div class="MsoNormal" dir="rtl" style="direction: rtl; margin: 0cm 0cm 10pt; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "Arial", "sans-serif"; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-hansi-font-family: Calibri;">15 ג' שמרים טריים (אני משתמשת בכפית של שמרים יבשים שאני שומרת במקפיא) </span></div><div class="MsoNormal" dir="rtl" style="direction: rtl; margin: 0cm 0cm 10pt; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "Arial", "sans-serif"; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-hansi-font-family: Calibri;">4\1 כוס פשתן טחון </span></div><div class="MsoNormal" dir="rtl" style="direction: rtl; margin: 0cm 0cm 10pt; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "Arial", "sans-serif"; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-hansi-font-family: Calibri;">4\1 כוס שומשום טחון </span></div><div class="MsoNormal" dir="rtl" style="direction: rtl; margin: 0cm 0cm 10pt; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "Arial", "sans-serif"; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-hansi-font-family: Calibri;">15 ג' מלח </span></div><div class="MsoNormal" dir="rtl" style="direction: rtl; margin: 0cm 0cm 10pt; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "Arial", "sans-serif"; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-hansi-font-family: Calibri;">2 כוסות מים </span></div><div class="MsoNormal" dir="rtl" style="direction: rtl; margin: 0cm 0cm 10pt; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "Arial", "sans-serif"; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-hansi-font-family: Calibri;">3\1 קמח מכל סוג לקיפול ואיבוק</span></div><ul style="margin-top: 0cm;" type="disc"><li class="MsoNormal" dir="rtl" style="direction: rtl; margin: 0cm 36pt 10pt 0cm; mso-list: l0 level1 lfo1; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "Arial", "sans-serif"; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-hansi-font-family: Calibri;">מערבבים קמחים, שמרים, פשתן ושומשום בקערה. מוסיפים מלח ומים ומערבבים קלות עד לקבלת בצק רך ולח מאוד. מכסים בניילון נצמד ומניחים בטמפ' החדר ל 15 שעות </span></li><li class="MsoNormal" dir="rtl" style="direction: rtl; margin: 0cm 36pt 10pt 0cm; mso-list: l0 level1 lfo1; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "Arial", "sans-serif"; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-hansi-font-family: Calibri;">מרפדים סלסילה או מסננת במגבת מטבח חלקה. מקמחים היטב את מגבת</span></li><li class="MsoNormal" dir="rtl" style="direction: rtl; margin: 0cm 36pt 10pt 0cm; mso-list: l0 level1 lfo1; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "Arial", "sans-serif"; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-hansi-font-family: Calibri;">הופכים את הבצק על משטח מקומח בנדיבות. הבצק רטוב מאוד, ולכן משתמשים בקלף ומושכים בעזרתו את הבצק מכל הצדדים ליצירת מעין חבילה. מניחים בתוך הסלסילה, כשהצד החלק כלפי מטה. מכסים במגבת לחה ומתפיחים כשעה וחצי. </span></li><li class="MsoNormal" dir="rtl" style="direction: rtl; margin: 0cm 36pt 10pt 0cm; mso-list: l0 level1 lfo1; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "Arial", "sans-serif"; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-hansi-font-family: Calibri;">מניחים סיר ברזל (בעל קיבולת של בערך 4 ליטר) עם מכסה בתנור ומחממים ל- 250 מעלות. מניחים לסיר להתלהט חצי שעה, כך שבסך הכל זמן ההתפחה יהיה שעה וחצי. </span></li><li class="MsoNormal" dir="rtl" style="direction: rtl; margin: 0cm 36pt 10pt 0cm; mso-list: l0 level1 lfo1; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "Arial", "sans-serif"; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-hansi-font-family: Calibri;">עוטים כפפות אפייה ומוציאים את הסיר מהתנור, וזורים קמח על הבצק והופכים אותו לסיר, כך שהצד החלק שלו יהיה כלפי מעלה, ומכסים. </span></li><li class="MsoNormal" dir="rtl" style="direction: rtl; margin: 0cm 36pt 10pt 0cm; mso-list: l0 level1 lfo1; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "Arial", "sans-serif"; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-hansi-font-family: Calibri;">מורידים את הטמפ' ל- 230 מעלות ואופים 40 דקות. מסירים את המכסה הלוהט בזהירות ואופים עוד 15 דקות. מוציאים את הלחם מהסיר ומצננים על רשת. </span></li></ul><div class="MsoNormal" dir="rtl" style="direction: rtl; margin: 0cm 18pt 10pt 0cm; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><br /></div><div class="MsoNormal" dir="rtl" style="direction: rtl; margin: 0cm 18pt 10pt 0cm; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "Arial", "sans-serif"; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-hansi-font-family: Calibri;">זה המתכון הבסיסי, לזה ניתן להוסיף כל מה שבא לכם, אגוזים שונים, עגבניות מיובשות, עשבי תיבול וכ"ו. תתפרעו על זה. אני היום הוספתי גרעני חמנייה ועגבניות מיובשות. קניתי גם בזיליקום טרי שרציתי להוסיף אבל התעצלתי לשטוף ולחתוך אותו. </span></div><div class="MsoNormal" dir="rtl" style="direction: rtl; margin: 0cm 18pt 10pt 0cm; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "Arial", "sans-serif"; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-hansi-font-family: Calibri;">ועד הפעם הבאה, שיהיה לכם בתיאבון. </span></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3700093654141339081-7449812674899961982?l=mamasfood.blogspot.com' alt='' /></div>Irit Frankhttps://profiles.google.com/101511865371698253634noreply@blogger.com0